אבל ידוע כי משטרי הכוכבים ושפעת המזלות משתנין ביום ולילה ואין במערכת א' וכח א' כששמש זורחת הלבנה שוקעת וכשהחמה שוקעת הלבנה זורחת וא"כ לפי טעם הנ"ל שהתעני' מפני רוע מזל והצרה קרה ביום כדכתיב בעצם היום הזה א"כ אין להתענות כלל בליל' כי הוא לגבי המשלת המזל זמן אחר וכיום אחר יחשב ענין של זה לא כשל זה אבל טעם הראשון מפני החטא יום ולילה כא' יחשב ויש להתענו' ליל' ויום וזהו כוונת הש"ס קרי לי' צום וא"כ משמועתו לצום לילה ויום ואנו אין מתענין וא"כ הטעם משום רוע מזל וא"כ למה קרי לי ששון ושמחה כיון שאין הטעם משום תשובה כמ"ש וע"ז משיב לעולם משום תשובה והא דאין מתענין בלילה הוא כמ"ש הרמב"ן דרצו מתענין ורצו אין מתענין היינו בלילה וא"כ מן הדין אין חיוב ליל' ולכך לא קבלוהו ללילה אבל באמת בזמן שמד שחיוב להתענות בלילה באמ' אסור וא"ש:
יערות דבש חלק ב · פרק י״ב, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
