וזהו הטעם דכתיב בתורה ארבעים יכנו ובצרו רבנן בתורה שבע"פ חדא מבואר במדרש ארבעי' יכנו נגד ארבעים יום שהי' משה בהר לקבל התורה והוא עובר התורה והנה לפי דעתר"ע בז' בסיון נתנה התורה ולמחרת עלה משה בהר סיני דהיינו ח' סיון ובי"ו בתמוז כלה מ' יום דבי"ז בתמוז בהשכמה ירד ונשתברו לוחות בעו"ה. צא וחשוב כ"ג דסיון וי"ו דתמוז הרי ל"ט אך באמת הא דתורה נתנה בז' משום יום א' הוסיף משה מדעתו והסכים קב"ה ע"י. אבל זולת זה היה ראוי ליתן בששה בסיון והיו ארבעים יום שלמות ולכך בתורה שהיה קודם הוספת משה מדעתו היה מ' יום לכך כתיב מ' יכנו אבל רבנן תלמידי משה שהסכימו כי בז' יתנו תורה והסכים המקום לא היה משה בהר רק ל"ט ימים לכך בצרו ליה חדא והבן:
יערות דבש חלק ב · פרק י״א, ל״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.