יערות דבש חלק ב · פרק י״א, כ״א

וקאמר הנביא ישעיה יען כבדוני העם בשפתים ולבו רחק ממני הנני יוסיף להפליא העם הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו וכו' ויש להבין מה זה מדה כנגד מדה אבל הענין כי כבר כתבו פעמים ודרשתי בזה כמה פעמים כי מצינו שתפלה קב"ה מקבל'. ולפעמים מצינו ע"י מלאך והענין כך אם הוא בלב קב"ה מקבלו קרוב לנשברי לב וכל לבבות דורש ה' אבל המתפלל בלי לב אין הקב"ה מקבלו רק מ"ה שאינם יודעים מה בלבו של אדם הם מקבלים וידוע כי במיתת צדיקים מ"ה רוצים שימות צדיק ויום ל"ג בעומר הוא הלולא דרשב"י כי מת אז והיה למעלה הלולא הנערה באה אל המלך וראוי לכל איש הירא וחרד לשום אל לבו יום ההוא לשוב בתשובה כי זכות רשב"י מסייע להבא לטהר ולא לבלות זמן בעו"ה בהבלי עולם אשר הוא לצדיק לצער עכ"פ מ"ה רוצים במיתת הצדיק כמבואר בגמרא אראלים ומצוקים תפסו בארון הקודש ולפ"ז המתפלל על צדיקים שלא ימותו כי תפלתנו בכל יום על קיום חכמי ישראל ואינו בלב מ"ה מקבלים התפלה ומה יועיל התפלה אין קטיגור נעשה סניגור אבל להתפלל בלב הקב"ה מקבלו ודאי נושא פירות לכך אמר יען כבדוני בשפתים ולבם רחק הנני יוסיף להפליא ואבדה חכמה וכו' זו מיתת צדיקים ולכך צריך זירוז בתפלה שהיא עבודה שבלב ובאמת החי יתן אל לבו הלא אדם להבל דמה וכל יגיעתו לריק בעו"ה ורגע זו שעומד בתפלה הוא יקר הזמן כבר אמרו במדרש כי תפלת החיים בזה עולם אין מספיק רק הצדיקים בקבר מתפללים עלינו לקדושים אשר בארץ המה ונקראים קדושים להורות במיתתן קרויין חיים: