יערות דבש חלק ב · פרק י״א, י״ב

ואמת אמרו ביהושע שאמר על אלדד ומידד אדוני משה כלאם הטל עליהם צרכי ציבור והם כלים מאליהם וזה מורה כאלו התעסקות בצורכי ציבור מונע שפעת אלוה והסתלקות רה"ק. אבל יש לתמוה על יהושע בן נון איך חשב מחשבה זרה כזו לבטל ולגרום ביטול לנביאי ה' מנבואתם כמה חרדות חרדו האבות שיזכו ישראל לנבואה ויחשוב ליהושע לבטל הנבואה בעו"ה הלא זו חטאנו בדורנו לה' וזהו מהמרי ורע החלי כאשר יהיה איש רוצה ללמוד תורה ברבי' וקביל רוח יתיר' בי' יקומו ויחשבו מחשב' לבטלו ולהבאיש ריחו בכמה דברים אפס אין גדיים ובקר ברפתי' אנשי וועד בטלו חדלו פרשי' מישראל מגן ורומח במלחמת' של תורה אם יראו בישראל רבים חללים הפילו ועצומים כל הרוגי' וח"ו שיהיה מדה זו ביהושע להתחבל לבטל נבואה מישראל ובפרט אלדד ומידד כאשר כתב האר"י ז"ל שהיה מעלתם גדול אבל בלא"ה קשה וכי בשביל שיעסקו בצרכי ציבור יפסוק הנבואה הא ע' זקנים שהאציל משה מרוחו עליהם כתיב ויתנבאו ולא יספו ומתרגם ולא פסקו להתנבאות והם נשאו בעול הציבור כדכתיב ונשאו אתך וכו' ולכך נראה כי אמרו זקנים שבדור אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כלבנה ויש להבין למה דוקא זקנים שבדור אמרו כן ומה היה כוונתם בזה אמירה אבל הענין כי אמרו כי כתיב כי אתה תביא וכתיב כי אתה תבוא ומתרץ משה אמר אתה וזקנים עמך וקב"ה אמר לו טול מקל והך על קדקדם דבר א' ולא שני דברים לדור ויש להבין במה נחלקו משה וקב"ה ועיקר קושיא הלא בימי משה היו ע' זקנים והם נשאו עם משה במשא העם והיה ע' דברים לדור ואיך בימי יהושע נא' דבר א' לדור: