ולכן מנהג ישראל בר"ה שאז חטא אדם בעת מנחה לילך לנהר ולעורר י"ג מכילין דרחמי עלאי' כי לולי כן ח"ו היה חרון אף ה' על אדה"ר רק מכילין דרחימי עלאי הגינו כאשר כתב האר"י ז"ל ולכך סיימו אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם היינו בזמן אדם הראשון שהיה בבחינת קדם כדכתיב אחור וקדם אדם וחוה הוא הי' בבחי' קדם להסתכל בשכינה כי שכינה במערב והעומד במזרח מסתכל בשכינה ולכך נקרא מזרח אויר יה כנודע אבל הנוקבי' א"א להסתכל בשכינה ולכך היא במערב ונקרא אחור וא"א להסתכל בשכינה רק במרכבה שאחר שכינה אבל לא בשכינה וכן בחטא עגל תשש כחם כנקבה ונאמר וראית אחורי ופני לא יראו כי השיגו רק אחור למרכבה אבל לא להסתכל בשכינה וזה שמקונן הנביא אחור וקדם צרתני וא"כ מפאת מעלת קדם ראוי לי להסתכל בשכינה ותשת עלי כפך מבלי להסתכל כדכתיב ושכתי את כפי עליך עד עברי וראית אחורי ופני לא יראו והכפי' היו סוככים מבלי לראות ולכך אנו מתפללים השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם שנזכה לראות פני השכינה במהרה בימינו אמן:
יערות דבש חלק ב · פרק י׳, פ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.