יערות דבש חלק ב · פרק י׳, ע״ה

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אבל יש להבין מה זאת שלקח אלו למליצים וגם מהו התשובה שצריכים לבקש על עצמן מה בכך כל המתפלל על חבירו הוא נענה תחלה ומהו שאמר אין הדבר תלוי אלא בי וכי בלא זה לא היה יודע שתלוי בו וכי ס"ד שהם יתפללו בעדו והוא ישתוק ולא יצעוק לה' במר נפשו כי חטא אבל הענין כך כי רבים חשבו כי החטא גורם בסיבת מקום כי אמרו מקום זה גורם לזנות מקום זה לגזל וכדומה והוא בשנוי אוורים ועי"כ נשתנה המזג והלחות באדם וזהו פועל בטבע בגוף עד שנשתנה הגוף לחמוד וכדומה ושינוי אוירים שאינו בשוה בכל השטחים הוא הרים וגבעות כנודע כי שינוי אויר יש בין הרים לבקעה כנודע וזהו שחשב מתחלה כי שינוי מזגו בגוף בא ע"י שינוי אוירים בין הרים וגבעות ולכך אמר הרים וגבעות בקשו רחמים וכמו כן בא לאיש שינוי מכח הפכי הטבע כי שמים פועלים בארץ פעולות הפכית כי שמים מושפעים רוחני וארץ גשמי עד שאמרו שלכך עמידת ארץ במרכז בנקודה לא יפול לשום צד אף כי הוא כבדה כי השמים דוחים אותה מכל צד כי לא נאות להתחבר יחד וא"כ הדחיה הוא הטובה שעי"כ יש לה עמידה וכן הדבר ביסורין שקב"ה מייסר הוא לטובה וזה שמאל דוחה ביסורים ועי"כ ימין מקרבו שזוכה להתקרב לה':
נחלת הכלל · Józefów, 1866

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.