והנה בכל מקום היו במקדש תוקעים בחצוצרות ובר"ה תוקעין בשופר ומה נשתנה אבל שופר הוא לעורר עקידת יצחק כמבואר בגמרא וחצוצרות מורה על יעקב שהיה בגלות ולא נח ולא שקט והיה עליו וי"ח חלי' צ"ח קללות בתורה כי שבי כולי איתנהו בי' וזהו ח"צ צרות שהיה חל עליו ועל זרעו במצרים ובארצות ולכך תוקעים בחצוצרות להזכיר זכות יעקב והגלות וצער סבל ואמר הכתוב ונזכרתם לפני ה' אבל בזה אין לשטן חלק בו וא"כ מקטרג ומעורר דינים וכדומה אבל שופר הוא להזכיר יצחק וביצחק גם לעשו זכות וא"כ חושב השטן זה יעמוד גם לעשו היותו ג"כ מיצחק ויצחק אהבו ואינו מקטרג על התקיעה:
יערות דבש חלק ב · פרק י׳, ל״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.