יערות דבש חלק ב · פרק י׳, ל״ג

ולכן בניי ראו להיות מצות שבת אצליכם לחוק לשמור ויהיה מחשבתכם זכה כי הכל הולך אחר מחשבה אשרי אדם שלבבו מהרהר בלבו לשמוח בשמחת תורה ולהיות שוקד על המצות כי זהו גורם שלימות אדם בשמחתו לדבר מצוה וזהו תכלית אדם וכל אדם שאין משמח במצה רבה בשמחה גדולה מגיע לידי עצבות רבות כדכתיב תחת אשר לא עבדת ה' אלהיך בשמחה וכו' ובעו"ה רוב מצות עלינו לעול ולמשא שמחים כאשר יפטרו ממנו ולא נותנים ללב כמה יש לשמח שעומד ומשמש לפני ה' רם ונשא ועושה מצותיו כאשר צוה לנו בתורתו הקדושה וכל מלאכי מעלה שומעים ורואים וששים בזה ואיך לא ישמח איש למאוד שמחה כזו מביא יראה בלבו כדכתיב וגילו ברעדה כי עי"כ נותן בלבו לפני מי הוא עומד וזוכה כי לבוש בגדי צואים מלוכלך בעונות אוי לנו על שברינו ובזה יתחרט ויגדור לכבס בנתר כראוי: