ולכן עכ"פ ימים אלו היו מציאת תשובה ויאמר אלהים יהי אור ראוי לשוב בתשובה דהיינו כאשר אמרתי מימים ימימה אין די שבימים אלו ישוב איש רק יקבל עליו כל הימים כי ימים אלו אין ליצה"ר כח כ"כ להסית לאדם ויש לאדם מקום ועת מוגבל לעורר עצמו לתשובה וכאשר ירגיל עצמו אזי יוכל אחר כך להתחזק בו ומבלי להרף ממנו כי הרגל נעשה טבע אבל אותן אנשים אשר בימים אלו הם רק טוב ואחר כך חסדם יעזובו וילכו תוהו לא דרך רע המעשה ויה"כ הוא מרמז על הענין יעקב שנפטר מעשו במנחה ההולכת הוא שעיר משתלח וכדומה אכילת עיה"כ ולכך מצוה לאכול בעיה"כ כדי ליתן לס"א אחיזה כי באכילה יש לס"א אחיזה כנודע בכל ספרי קבלה וספרי מוסר ולכך בכל קדשים היו כהנים אוכלים כדי ליתן לס"א אחיזה ולכך האוכל בט' כאלו התענה וכו' דצריך זה ליתן לס"א ואחר כך סוכה ובד' ימים שבין יה"כ לסוכות אין לו אחיזה וגם יום ראשון של סוכות כי בו אתרוג ולולב מנצח לס"א כמבואר במדרש:
יערות דבש חלק ב · פרק י׳, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.