וזהו אמרו כי ה' יודע שבתו וקומו ובאמת נהג חסידות ביותר ושבע קלון ולא אמר לבריות שהיה ענינו להורות תשובה כי אם יאמר כן עדיין יהיה פ"פ שאין מועיל תשובה לאיש אשר עובר עבירה בזדון לבב ושאט נפש ודוד דהועיל תשובתו שאני דהיה לבבו חלל בקרבו והי' רק להורו' תשובה ופשיטא דיועיל תשובתו דבוחן לבות ה' ולכך הוצרך דוד לומר לרבים כי לבבו ג"כ הי' רק רע למעול מעל בה' ובכל זה שב ורפא לו:
יערות דבש חלק ב · פרק י׳, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.