וזהו מטענת דוד דע"כ היה ענינו להורות לתשובה ושיקובל תשובתו כי אלהי' חקרתני והבאת אותי לידי נסיון לחקור עניני ותדע הלא אתה יודע קודם חקירה ומה צורך לך לחקירה וא"כ חקירה זו מה טיבה אלא להורות לתשובה ולכך אתה ידעת שבתי וקימי מן המשכב להתהלך על הגג ושאז אחטא רק בנתה לרעי מרחוק כי נודע מ"ש חז"ל שלום לקרוב צדיקים ולרחוק בעלי תשוב' הרי ב"ת נקרא רחוק וזהו אומר בנתה לרעי מרחוק להמציא לי רעי' אהובי' בעלי תשובה מרחוק נקראי' כי לולא כן אתה ידעת שבתי וקומי דהיינו כמבואר שקם מהמשכב ואמרו חז"ל שהפך לילה ליום והיינו כי דוד צפה שיהיה נכשל קצת באיסור ערוה מכח אד"הר שאכל פגה ושמש עם חוה קודם זמנו שהוא עיקר אכילת עץ הדעת שגרם זה כנודע בכל ספרים ולכך בזה ששמש מטתו ביום הרי קצת פגימת ערוה ובזה יהיה די אבל אדרבה זה נתן כח לס"א וגירה בו ביותר וזהו אמרם אבר קטן משביעו רעב והיינו כי נותן כח לס"א:
יערות דבש חלק ב · פרק י׳, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Józefów, 1866
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק ב, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.