יערות דבש חלק ב · פרק א׳, כ״ט

והנה אם כי עיקר התשובה עזיבת חטא וגדרים לתשובה מ"מ צריך ג"כ החוטא לשער עצמו אם יכול לסגף עצמו ולא יהי' עי"כ מרפה מעבודת ה' או שיבא עי"כ לחולשא ויהיה אח"כ יותר ממעט בעבודת ה' או שעי"כ נוגע בשמירת הנפש ובכלל לאו ונשמרתם לנפשותיכם יסגף עצמו נגד התענוג שהי' לו מן העבירה וכבר אמרו מה שאמרו אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ודוד אמר משלג אלבין יותר משלג אבל הטעם כי דוד נצטרע והיה לו יסורים ג"כ לכך היה לו חטאים לבנים לבנים יותר משלג וזהו אמרו תחטאני באזוב והיינו שנצטרע ונטהר באזוב ולכך משלג אלבין אבל בעניני פרישות צריך התחכמות כי כמה פעמים ע"י פרישות באים לידי קלקול ואמרו חכמי' לא תוסיפו בשביל לא תגרעו וצריך בזה התחכמות ועצת חכמים כי המתענה בא כמה פעמים לידי כעס וכהנה ועי"כ נרפה בלילה להתפלל ולקרות ק"ש כראוי. רבים שמשכימים יותר מדאי והולכים לבה"כ לשומרים לבקר והוא דבר טוב אבל אח"כ בין שומרים לתפלה משיחים דברים בטלים עד שיבא לידי לה"ר וכדומה ויצא שכרם כפלי כפליים בהפסדם ובפרט המשכימים ואינם בכח לבטל השינה בעת ק"ש ותפלה וירדמו בנים ולא נים וכהנה ועי"כ נתבטל מצות דאורייתא ובפרט בעת אשר פארם על ראשם תפילין שאסור לישן ולהסיח דעתו ולכן בכל זה צריך התחכמות למאוד: