יערות דבש חלק ב · פרק א׳, כ״ד

ובדרך פשוט י"ל כי ידוע התקיעה לערבב השטן ופי' תוס' בשם הירושלמי דנבהל דחושב זמן גאולה ביום ההוא יתקע בשופר גדול והפי' ודאי השטן לא יטעה בין תקיעה ארצי לתקיעה שמיימי אבל באמת בביאת משיח אף למטה יתקעו כדדרשינן במדרש וקראתם דרור בארץ ותעבירו שופר בכל ארצכם ולכך חושב כי זהו העברת שופר בארץ כי בא לציון גואל אך עוד טעם יש שנבהל כי אם ב"ד למטה עושים דין ברשעים וכתורה יעשה להם להחרימם ולאוררם תו לית דין למעלה ואין פ"פ לשטן לקטרג על צדיקים שהיו להם למחות כנודע כיון שעשו משפט חרוץ ואם אין לו פ"פ על הצדיקים אף על רשעים לית ליה כי צדיקים מגיני' וכבר אמר הקב"ה בסדום לא אשחית בעבור עשרה ומכ"ש יותר ת"ל לא אלמן ישראל מצדיקים בכל דור ודור וא"כ בשמעו קול שופר למטה חושב שהוא הב"ד אפיקו שופרא ושמתו והחרימו ועשו משפט חרוץ לכל הרשעים וכדומה הראוי לעונש וא"כ נסתמה טענתו ונ"מ בין שני טעמים אם התקיעה מב"ד שייך טעם שני אבל אם התקיעה משארי אנשים במקום שאין ב"ד אינם חשוב לענוש ולהחרי' א"כ לא מבהל בזה צ"ל טעם ראשון כי זהו יהיה בכל הארץ כדכתיב תעבירו שופר בכל ארצכם: