יערות דבש חלק א · פרק ט׳, ב׳

הלוים בני קרח כאשר שררו על משמרתם ענו ואמרו (בתהלים פד א) למנצח על הגתית לבני קרח מזמור ודרשו במדרש (שוח"ט שם) על הגתית זה דוד שדרך לאומות העולם כגת ואמר מה ידידות משכנותיך ה' צבאות וכו' עד יהללוך סלה ולהבין מדרש הנ"ל למה בחרו בני קרח בשיר זה לומר מה ידידות משכן ה' וכי נכספה וכלתה נפשם לחצר ה' ואמרו לבי ובשרי ירננו וכו' מה טיבו של זה ויותר יש להבין מה כוונת הפסוק גם צפור מצאה בית וגו' אשר שתה אפרוחיה את מזבחותיך ה' כו' אשר נבוכו בו כל המפרשים ולא אמרו בו דבר ברור ונאות במכוון אמנם מה שנראה לענין קוטב דרוש זה בכבוד בית הכנסת כי בעו"ה בגלות המרה לא נשאר לנו כי אם זה אשר שם יזבחו בני ישראל זבחים לה' ברוח נשברה וקול דממה דקה מגישי מנחה והוא לזכר בימי עניינו למקדש ה' והיכל ה' אשר עוד ירחם ה' עלינו לבנותו על תלו ומה רב הוא החסד מה' אשר השאיר לנו זאת והיא כקוץ מכאיב וסילון בעיני שטנא עד שבלעם הרשע בקש לבטלו ברוב כחו בסטרא אחרא כאשר עשה בעו"ה בשארי דברים אבל ה' הפיר מחשבתו כאומרם (סנהדרין קה ע"ב) כולן חזרו חוץ מבתי כנסיות ובתי מדרשות וטעמו של דבר למה חזרו חוץ מאלו יובן בשנקדים מה דאמרו (ברכות ח) איכא סבי בבבל תמה למען ירבו ימיכם על האדמה כתיב כיון דאמרי ליה דמקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו ויש להבין למה בחר בזה יותר מכל מצות ועבודת השם שעוסקים בני בבל הלא עם ה' כולם צדיקים ומה מדייק מקדמי ומחשכי לבית הכנסת ולא סתם דאזלו לבית הכנסת מה ענין קדימה והחשכה אמנם נראה מה שאמרו בריש ברכות (דף ט ע"ב) כל הסומך גאולה לתפלה אינו נזוק כל היום א"ל וכו' דרב ברונא דאדם גדול הוא ושמח במצות זמנא חדא סמך גאולה לתפלה ולא פסק חוכא מפומיה כוליה יומא וכתבו תוספות בד"ה כל הסומך וכו' וא"ת הלא כל העולם סומכין גאולה לתפלה ומה רבותא דרב ברונא דלא פסיק חוכא מפומא ותירצו דפירושו כותיקין שקורא קריאת שמע קודם הנץ החמה ותפלה לאחר הנץ עכ"ל והקשו כל המפרשים אם כוונת התוספות להקשות מרב ברונא לא היה להם להעמיד דבריהם על הך דסומך וכו' רק למטה גבי רב ברונא ואם כוונת התוספות להקשות על הך דאמר כל הסומך דאינו נזוק דהא כולם סומכים ואינם נקיים מנזקין לא הוה ליה למנקט בלישנא מה רבותא דרב ברונא רק הוה ליה להקשות כן וגם למה הקשו על רב ברונא מה רבותא וכו' דלא פסיק חוכא ולא הקשו יותר דאמרו זימנא חדא הוה סמיך גאולה לתפלה וקשה כל יומא ודאי סמיך כי הוה ר' ברונא ח"ו מפסיק בין גאולה לתפלה בשיחה בטילה וכדומה מהפסקות אשר בעו"ה רגילים בו המתפרצים ועיין מה שכתבו בזה מפרשים: