יערות דבש חלק א · פרק ח׳, י״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ומזה יש ללמוד לנשים תוכחת מגולה שתהיינה צנועות יושבות אהלים ותודה לאל בכאן נשים צנועות בעצמותן ת"ל לא נשמע עליהן שום שמץ רע ח"ו אבל בעו"ה יעמדו ברחוב מקום מהלך רבים עד שכמעט אי אפשר להלוך אם לא יפגשו בם בבקשה מכם למה לכם זאת לגרות היצר הרע בעצמכן הלא די לנו במלחמתנו עם יצה"ר כאשר הוא החל ויש לנו להשמר ממנו מכל רע ולמה לנו להביאנו לכלל נסיון ומלחמה עם יצה"ר שאינה מלחמת מצוה כלל הואיל והוא נעשה מצדנו וביחוד יש לנו להשמר מהרהור והסתכלות כי הוא מזיק לאדם עד למאוד בכל דבר חפץ מחפצי שמים הן לימוד הן תפלה והן בכל דבר ולכן נא הסירו רוע מעלליכם מנגד עיניכם מנעו עצמכם מתועבה זו וביחוד להשמר ולהזהר פן ואולי ח"ו יבוא לידי יחוד אנשים ונשים בחורים ובתולות אשת איש שהוא איסור דאורייתא ויחוד פנוייה דוד ובית דינו גזרו עליהם וכל העובר על דברי חכמים ח"ו חייב מיתה וחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה מי הוא זה ואיזה הוא אשר בשם ישראל יכונה אשר לא יירא ויפחד ויסמר שערות ראשו מהעונשים הגדולים הקשים והמרים עד מאד האמורים בש"ס ובזוהר ובכל ספרי מוסר על עון מוציא זרע לבטלה ר"ל כידוע לכל ואיך יביא האדם עצמו לכלל זה ח"ו ביחוד ובהסתכלות בנשים אשר הוא נמנע ממש לבל יבוא לידי הרהורים רעים ביום לבוא לידי טומאה בלילה ח"ו וזה אין נקרא אונס כי הוא עצמו הוא הגורם ומגרה יצר הרע על נפשיה לכן נא ונא בבקשה מכם יהיה מחניכם קדוש לבל יהיה בבתיכם עירוב וכל אשה שורה בביתה ונשוב להנ"ל כי באמת אם המזל גורם להרע ולהיטיב איה איפוא שמירת התורה בכללה אמנם כבר אמרו (שבת קנו) אין מזל לישראל כי הטעם כי מחמת המזל לא היה ראוי לאברהם להקים זרע בעולם ואברהם באיצטגנינות שלו ראה כי אינו מוליד כי כל המזלות מתנגדים לו להקים זרע אבל ה' שידד המערכות להקים עם ישראל מאברהם מתנגד למזל ולכך אין מזל לישראל כי לא באו לעולם מפאת מזל ולכך יכולים הם לשמור התורה ולבחור בטוב ולמאוס ברע כי אין המזל מכריחם לשום דבר וזהו הטעם כי כל העמים מאנו לקבל התורה כי הם תחת המזל ומזל גורם להרע ולהטיב ואיה איפוא שמירת התורה אמנם נחנו עם ה' ראויים לקבל התורה כי אין אנו תחת המזל כלל ובזה תבין מה שאנו אומרים אשר בחר בנו מכל העמים דלכאורה קשה הלא חזר על כל עם ולא קבלוהו זולת נחנו עם ישראל וא"כ מה זה שאנו אומרים אשר בחר בנו וכו' אבל לפי הנ"ל יובן דזו היא הבחירה שבחר בנו שלא נתן לשלוט בנו המזל כי אם הגביה אותנו למעלה מהמזל ובשביל זה קבלנו התורה כי לא היה ביד המזל להכריע אותנו בשמירת המצות מה שאין כן אילו הניח אותנו תחת מזל לא היה לנו אפשר כמעט לקבל תורה מטעם הכרחיות המזל ובזו תבין מה שאמרו (שבת פח) אם אתם מקבלים התורה מוטב וכו' ואם לאו שמה תהיה קבורתכם דלא היה כמכריח לגמרי רק כמזהיר ואומר כי ודאי לא לחנם פחדו וסרבו ישראל לקבל התורה היקרה מפנינים רק חשבו כי הם תחת מזל ואם כן המזל יכריח אותם ולא יהיה סיפוק בידם לקיים התורה ולשמרה כראוי ולכך מאנו לקבל התורה אבל הקב"ה אמר להם כי טועים הם וכי הם למעלה מהמזל ואין בהם ממשלת המזל כי אילו היו הם תחת המזל ודאי יהיו נאבדים ח"ו מהעולם כי המזל הוא נגדם וכל משטרי המזל לעקור לישראל ח"ו וזהו אם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שתחשבו כי אתם תחת המזל ולכך אין לכם לקבל התורה שם תהיה קבורתכם כי המזל לרוע נגדיכם ותאבדו מהר וזהו ענין כפיית הר כגיגית כי המזלות הם ככיפת הרקיע ונמשלים ככופה הר עלינו כאשר חוש הראות מעיד ולכך לא כפה על אומות העולם הר כי הם באמת תחת המזל ואין המזל נגדם לעקרם ולשרשם אדרבה הוא לטוב להם ולכך לא שייך כפית הר כגיגית באומות העולם כי המזל הוא לטוב להם אך מחמת זה לא קבלו הואיל והם תחת מזל וכמעט ידיהם אסורות כנ"ל וזהו יהיה מטענתם לעתיד לבא כלום כפית עלינו הר כגיגית הרצון שהיינו למעלה מהמזל והיה סיפק בידינו לקיים התורה בלי מכריח למול התורה מפאת המזל והנה אף כי במתן תורה נאמר לישראל והגיעו למדרגה למעלה מהמזל היינו למעלה מז' כוכבי לכת אבל עדיין היו ישראל במחשבה כי גלגל השמיני שהוא י"ב מזלות מושל בם כי באמת יש לי"ב מזלות קצת ממשלה בישראל ובאברהם שנאמר לו צא מאיצטגנינות שלך היינו דקאי צדק במזרח שהוא מז' כוכבי לכת וא"כ עדיין היה להם פתחון פה כי אי אפשר לקיים התורה כי מזלות ההמה מכריחים לעשות טוב או רע ח"ו ולכך ויפתוהו בפיהם ולבם בל עמהם כי עדיין היתה תקועה בלבם דעה נפסדה זו כי הם מוכרחים ע"פ י"ב מזלות וכן עשו עגל למזל שור וכל עבודות לעשות כוונים למלאכת שמים בימי בית ראשון היה הכל במחשבה זו כי י"ב מזלות מושל בם וכן כל עבודתם ולכך אמרו (שבת שם) מודעא רבא לאורייתא כי עדיין יכולים לטעון אנוסים היינו כי מן השמים אנו אנוסים לעבור פי ה' כי מזל מכריח וזהו טענתם ולא סתם ח"ו למרות פי עליון בשאט נפש וכי זו טענה אבל הטענה עדיין אנוסים היינו כי המזל אנסנו ומכריח לעשות אמנם נודע בהמן דהפיל פור מיום ליום ומחדש לחדש כי מתחלה ניסה בז' כוכבי לכת כי הוא מזל היום כי כל יום מימי שבוע יש לו כוכב מיוחד כנודע אבל כאשר ראה כי עיקר ישראל תחת י"ב מזלות הפיל פור מחדש לחדש כי י"ב מזלות הם מזלות החדש ועלתה לו כי מזלות הנ"ל היו להרע לישראל כי צלם שעשה נבוכדנצר היה נעשה בחכמת הקסם והשתעבד הכל לנבוכדנצר וישראל בהשתחויה נשתעבדו למזלות והמזלות היו עתידים להרע לישראל כאשר הצליח המן בגורלו שהיה עשוי על פי חכמת כוכבים וי"ב מזלות כנודע אמנם מרדכי התפלל והועיל שהקב"ה שידד מערכות שמים אף י"ב מזלות השמימיים ואם כן משם יכירו וידעו כל ישראל אפילו תחת ממשלת י"ב מזלות אין ישראל יושבים כלל וכי הם למעלה מכל מזל וא"כ אין כאן טענה מבלי לקבל התורה בשמחה וטוב לב כי אין כאן מכריע ומכריח כלל לאומה ישראלית לשמירת ועזיבת התורה כי הם למעלה מכל מזל ולכך בימי אחשורוש קבלו התורה בכל לבב ונפש בלי פניה ושטנה כלל והבן:
נחלת הכלל · Yaarot Devash -- OYW

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק א, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.