יערות דבש חלק א · פרק ב׳, ג׳

ויותר תמוה כשאמרו הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו קנא שאול לדוד ואמר לי נתנו האלפים ולדוד הרבבות ועוד לו אך המלוכה (שם יח ז ח) שאין לו שחר כלל וכי בשביל זה תהיה לו המלוכה וכי בחרו הגבור למלך ואין זה מתנאי בחירת המלך הלא שאול עצמו הכריז מי שיכה גולית יתן לו בתו וכו' כי לבבו חלש ללחום אתו ואם המכה יהיה גבור ממנו וכי בשביל זה ימלוך בישראל אמנם להבין דע בשנבין ג"כ במה שאמרו בגמרא דסוטה (דף לו ע"ב) ביוסף שבקש לעשות צרכיו ובא דיוקנו של אביו ואמר יוסף עתידים אחיך שיעמדו על אפוד רצונך שימחק שמך מתוכם וחזר בו וי"ל למה לא אמר לו שום דבר שפוגם ומורד בה' ובנשמתו רק בזה שימחק שמך מהאפוד ומה ענין זה להך דחטא עם אשת אדוניו והדבר תמוה עד שאין צורך להאריך אבל הענין כך כי כבר נבוכו רבים אם יש מציאות לחכמות וגזירות משפטי כוכבים והוברי שמים או לא כאשר הרמב"ם צחק עליהם אבל הראב"ע מגן בכל כחו בעדן והאמת כי ודאי יש לכוכבים כח לפעול בגשמים כי לא לחנם נתן ה' אותם ברקיע בגלגלים שונים ובאור גדול עולים ויורדים רצים ושבים אבל הוא אצלם כחולם חלום שיש בו מהאמת אבל צריך פתרון והנ"ל כי ודאי דגזרת כוכבים מורים דברים שיש בהן מהאמת כי מורין על דבר בדומה או דבר רחוק כמו פתרון חלום וזהו או מסיבת החוזה כי אי אפשר להשיג הדבר בשלימות או מפאת הכוכבים בעצמם כי השפעת השם בכוכבים אינה כל כך פסוקה וחלוטה שתהיה גזירתם והוראת ענינם בשלימות ובפסיקות המוחלטת ודבר זה ההבדל וההפרש שהיה בין אורים ותומים ובין תרפים שהיו לכל מלכי אומות העולם כי התרפים היו לאו"ה בנוים על חכמת הכוכבים כפי מהלכם וקיטרן ואלכסונן כאשר התחכם הראב"ע פ' תצוה בענין אפוד ואורים ותומים שהיו על מתכונת הזו וכפי משטרי השמים אבל כבר חלקו עליו חכמי אמת כי לא כן הוא וזהו שהיה ג"כ לחכמי הגוים ובהם התחכמו לדעת עתידות וקורות הזמן אבל לא הגיעו לשלימות ודבר ברור בלי ספק והקרא אמר (זכריה י ב) התרפים דברו און ולא כן אורים ותומים אפוד קודש שהיו בו השפעת רוח הקודש וענין נבואה שהיו דבריהם מוחלטים ותמים בלי שיפול בהם ספק או שיהיה פתרון בדרך דמיון או בדרך רחוק ומדומה רק הכל באר היטב ואמרו (יומא עג ע"ב) אורים שמאירים דבריהם תומים שמשלימים דבריהם ואפשר החכם הראב"ע ז"ל לא כדין מיליה שצייר תמונת מהלכי כוכבים באפוד ומרובע וכדומה כי את זה לעומת זה כגובה השמים למעלה מכוכבים באור השפעת אלהים בצורות הקודש וכסא הכבוד ג"כ בדמותו מאורות גשמיים ויש בהם ג"כ כל האופנים האלו ועולם התחתון מכוון לעולם עליון כאשר ישכילו חכמי אמת בזה (זו"ח בראשית י"א) ואין כאן מקומו להאריך אבל זו ההבדל בין אורים ותומים לתרפים ובזה נפלינו מכל העכו"ם אשר היו על פני האדמה וזהו לאות כי אין בגזירת הכוכבים דבר ברור דאל"כ מה טיבם של אורים תומים ומה כל החרדה הזו כיון שיש כח בטלמסאות העשוים ע"פ גדרי כוכבים להגיד כל דבר שהשלימות בו לחכמה וזה פשוט: