יערות דבש חלק א · פרק י״ז, ז׳

אבל בשנבין ג"כ במ"ש בגמרא (מגילה טו ע"ב) עד חצי המלכות ולא דבר החוצץ בין המלכות וזהו בית המקדש ויש להקשות איך ס"ד באחשורוש שלא ידע מולדת אסתר שתבקש בנין בהמ"ק וזה כמה שנים שלא ביקשה ממנו ומה תראה על ככה עכשיו להכניס עצמה בסכנה ללכת לחצר המלכות אשר דתו להמית בשביל בנין בהמ"ק אבל מקדם נבין באומרם כי אחשורוש עשה סעודה בראותו כי הפקידה המיועדת לבנין בהמ"ק עברה בחשבונו המדומה ומה ביקש בזה מה איכפת ליה אם תהיה פקידה וכי יהיה זה חסרון במלכותו הלא מלך על קכ"ז מדינות והיה להם מלכים תחת ממשלתו וכן יהיה ביהודים וכמו שהיה באמת אחר כך אף שהיתה פקידה כולם היו נכנעים ועבדים לממשלת פרס והיתה דמות שושן בבית ה' וביותר יש לתמוה מלך רב כזה השליט בכיפה אין ספק שיש לו תואר ממשלה להכין בחסד ובמשפט כסאו לנהוג עמים במישור ולבל יהיה שבט רשע כי זולת זה לא היה כ"כ מקובל בעיני הבריות ואם כן איך אמרו (מגילה יד) שאחשורוש והמן נמשלו לבעל תל וחריץ שהיה שונא לישראל יותר מהמן עד שאמר הכסף נתון לך ויש להבין מה ראה על ככה עם שלא פשע ועבדים נאמנים היו למלכי פרס ודניאל היה מתגדל בבית כורש ושאר סריסי מלך כולם שועי יהודה ולא נמצא בהם שום רמיה ומרידה לא נשמע בם דופי ויגידו בעמים תפארת חכמתם וכי ה' בקרבם כאשר נודע מדניאל חנניה מישאל ועזריה וכורש אביו פקד (עזרא א' ג) מי בכל עמו ויעל ואיך יעות משפט ומפרשים רבים התחכמו בזה ולא מצאו חזון וגם יש להבין במה שהתאמץ אחשורוש בהון יקר למרדכי ליתן כתר מלכות בראשו וצוה להמן אל תפל דבר וכו' ואמרו (אס"ר י' יב) שבאותה שעה היה לו תואר מלך וכל אשר היה מצוה היו מחוייבים לעשות מבלי המרות פיו כמ"ש המחברים ועיין מנות הלוי ומה ביקש בזה הלא הוא שונא לישראל וביחוד אחר כך כאשר אמרה לו אסתר שהיא בת יהודית איך פרחה שנאתו היהפוך כושי עורו וכי בשביל כך תגדל אהבתו לכל העם ומלכים רבים ושלמה לקח בת פרעה ובת מלך עמון וכי בשביל זה ח"ו שאוהב מצרים ועמון ומעשים בכל יום יוכיחו אבל הענין כך כי ידוע מ"ש בגמרא (קידושין סח ע"ב) לכמה דיעות נכרי הבא על בת ישראל הולד ישראל אלא שנקרא ממזר ולמ"ד הולד כשר הולד נכרי אבל למ"ד הולד ממזר הרי הוא ישראל רק ממזר וא"כ דריוש היה בן אסתר היה ישראל רק היה ממזר אבל היה נקרא ישראל כי בזה הכל הולך אחר אם והנה כבר נודע כי מלכים קדמונים כך דרכם כסל למו להתחכם בקסמים ועצבים ותרפים לדעת מי ימשול אחריהם ועיין ביוסף בן גוריון ותראה כי רוב מלכים קדמונים עשו כן וכן כתב שאר כותבי זכרונות והנה אחשורוש התחכם לדעת מי ימלוך אחריו ראה בקסמים והוברי שמים וכלדיים שיהודי ימלוך אחריו וימשול בממשלתו וישב על כסאו ולזה חרה לו עד למות כי לריק יגע ויבוזו אחרים ממשלתו וחשב מתחילה שהגיעו ימי פקידה והם יגרשוהו מכסא מלכותו וכאשר לדעתו הגיע קץ ויכזב שמח ועשה משתה ועם כל זה חשב מזימות כי לבו מלא תוגה שיהודים יירשו כבוד ממשלתו ולכך שנאתם כבושה בלבו וחשב מזימות לכלותם אפס בל יקומו לירש כבוד ממשלתו ולכך כאשר בא המן והלשין עליהם לכלותם נתמלא שמחה כי זה יום שקיוה ויפה דימו חז"ל (מגילה יד ע"ב) משל לבעל חריץ ותל ולכך אמר הכסף נתון לך וכלה ונחרצה והרצים יצאו דחופים וכבר נודע מפאת גזירת כוכבים אף שזכות מעשה וכדומה מבטל גזירתם מ"מ צריך לחול הדבר במקצת וצריך לחול הדבר בצד מה כמו בכלדיי מצרים שאמרו רעה נגד פניהם שכוכב מורה על הריגה ושפיכות דם והיה במקצת שמלו והטיפו דם ברית קודש כדכתיב (יהושע ה' ט') היום גלותי וכו' וכן תמיד בגמרא שאמרו (שבת קנ"ו) גנבא יהיה והיה שתלש פרי וכדומה כולם והיא כחלום כי אין ידיעתם גזירה מוחלטת ולכך כאשר בלילה נדדה שנת המלך וחשב כי הגיע קצו כמבואר במדרש (אס"ר י' א) ונתוודע לו שראוי לשלם גמול למרדכי היהודי התחכם ליתן קיום למזל והחזיון שיחול בדבר מה ולכך צוה ליתן כתר מלכות בראשו ולחלוק לו יקר וכבוד ולא יאצל ממנו דבר כאילו מלך לשעה בכל אופנים כי בזה יתקיים החזיון והקסם שיהודי יירש כתרו וכבודו כי זהו נטל כתרו ומלך בממשלתו ונטל יקרו אם כן תחול גזירת המזל וחזיון וזהו כל ענין אחשורוש וזהו הכל מתחילה אבל כאשר נתוודע לו אח"כ שאסתר יהודית הבין המראה והענין כי בנכרים הכל אחר משפחת אם ויש להם שאר אם והבין שבנו שיהיה לו ממנה יורש עצר הוא יהודי בתואר משפחת אמו והוא יירש אחריו כבודו וכסאו כאשר באמת היה שדריוש ירש כסאו וכתרו וממשלתו ואם כן נחה דעתו כי באמונה הגידו לו ואין בו דבר המזיק לו ובזה שמח ונח דעתו למאוד ולכך נהפך לעם ישראל לאוהב כי ראה כי בחנם שנאם והיה רוצה לשפוך דם בחנם וחשב מחשבת תוהו ולכך נתחרט ואמר (מג"א ח' ח) כתבו על היהודים כטוב בעיניכם וזה נכון וברור ואחר שהודיע ה' לנו כל זאת נשוב להנ"ל למה הגביה המן וזרעו ולמה אמר דבר שחוצץ והוא כי אמרו (סנהדרין כ ע"ב) שלשה מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ וזהו סדרן ראשון להעמיד מלך ואחר כך להכרית זרעו של עמלק ואח"כ לבנות בית הבחירה והטעם כי אין כסא שלם עד שיעשה נקמה בעמלק ואם אין כסא שלם אי אפשר לבנות בית המקדש כי הוא כסא כבוד ה' וזה שער השמים ולכך ראשון הכניע שאול עמלק ואח"כ בנו דוד ושלמה בית לה' וזה יסודות וזה ארמון על תלו וכן היה הדבר בבית שני ובפרט למ"ד קדושה ראשונה בטלה והיתה קדושת עזרא קדושה חדשה ולכך היה צריך ראשונה להכניע זרעו של עמלק ולקעקע ביצתם ואחר כך לבנות בית המקדש כמו בראשונה ולכך בימי כורש לא היה נבנה אף שהיתה פקידה כי עדיין לא נכרת זרעו של עמלק אבל בימי מרדכי ואסתר שנכרת זרעו של עמלק ונמחה כמעט שמם אז החל לציץ ציץ מטע ישע ולא איחר הדבר שנה שנתיים שנבנה הבית והיה זה סיבת הבית ובנינו ואחשורוש ידע זאת כי תלוי בנין בית המקדש בהכניע זרעו של עמלק ולהיות כל מגמתו שבל יעלה ישראל מעלה כאשר כתבתי טעמו כנ"ל ולכך הגביה המן ובניו וגידל ממשלתם כי בזה היה בטוח כל זמן שהם בתואר המעלה שאי אפשר להיות מתרומם קרן ישראל ובנין הבית כסא ה' ולהיות כי אחשורוש ידע שאסתר שנאה להמן ועמו העמלקים כי לא ימלט שנים רבות שהיתה לו לאשה ובחיקו תשכב שלא ירגיש בה מעניניה ודבריה ותנועתה את אשר לאהוב ואשר לשנוא ולכך כאשר באה אסתר והרגיש שבאה לשאול דבר ירא לנפשו אולי תבקש מפלת והכנעת עמלקים אמר עד חצי המלכות ולא דבר החוצץ היינו להכניע עמלקים כי הוא החוצץ כי בו תלוי בנין בית המקדש כנ"ל וזהו עד חצי המלכות וכיוון לעמלקים ואתי שפיר ולהיות כי אין עמלק נופל אלא ביד מלך כי ראשית גוים עמלק כדדרשינן כי תחילה צריך להעמיד מלך ואח"כ להכרית זרעו של עמלק ולכך מרדכי שביקש להכרית זרעו של עמלק יצא מלפני המלך וכו' ודרשינן (אס"ר י' יב) שנעשה מלך ויצא לו מוניטין בעולם כנ"ל ואם כן לו הכח והרשות להכרית זרעו של עמלק וכל ענינם היו לשם שמים ותפס מלוכה כדי להכניע זדים ואח"כ יהיה קיום לבנין בית המקדש ואין כאן תמיהה כנ"ל כי כונתו היתה לשם שמים ומזה יובן פירוש הפסוק מ"ש (ישעיה נה יג) והיה לה' לשם לאות עולם לא יכרת היינו פורים ומקרא מגילה כי מקודם כתיב תחת הנעצוץ כו' יעלה הדס ודרשו (מגילה י ע"ב) על מרדכי ואסתר והיה לה' לשם כי כל זמן שזרעו של עמלק קיים אין השם מלא ולכך כשנמחה בפורים העמלקים נשלם שמו זהו והיה לה' לשם כי נשלם שמו יתעלה לנצח: