ובדרך דרש אמרתי להיות כי אמרו במדרש אין הצר שוה אומה שלימה בכמה נמכרת בעשרת אלפים ככר כסף ארנונית שלהם עולה יותר אבל אנן קימ"ל (ב"מ נו) אין אונאה לעבדים אבל התוספות העלו בסנהדרין וכן הר"ן דעבדים אין להם אונאה דאתקשו לקרקעות אבל בני חורין לא הוקשו וזה הוא מאמרה כי ודאי איך יתכן שמלך יחזור בו ממכירתו רק היא צווחה מקח טעות ואין הצר שוה לכך אמרה אילו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין אונאה לעבדים דאתקשו לקרקעות אבל עכשיו דלא נמכרנו לעבדים ובני חורין לא הוקשו לעבדים ויש להם לפי שעה לא ידעתי מקומו אונאה ומכירה בטלה ואין הצר שוה בנזק המלך זה הוא מה שי"ל בדרך דרש אבל הדרך הפשוטה היא דבמגילה (דף ט"ז) אמרינן אין שוה וכו' אקני בה בושתי וקטלה השתא אקני בדידי ומבעי למיקטלי ופירש"י אין שוה אין משגיח ולא איכפת ליה בנזק ויש להבין מה זה לנתינת טעם ואילו לעבדים ולשפחות וכו' ועוד איך פתחה היא אסתר פה לשוטה הזה שונא ישראל פן יאמר שיהיו נמכרים לעבדים ולשפחות כמאמר אסתר דבזה תחריש אבל הענין דיש כאן קושיא אסתר שכל ו' שנים שהיתה נשואה לאחשורוש תמיד אמרה שהיתה אסופי משוק והיה מרדכי מכניס אותה לבית והיה לה אומן ולא נודע לה מאיזה עם היא אם כן עכשיו שתרצה לבטל גזירת המן ואחשורוש תאמר שהיא יהודית וכי כיזבה באומרה שלא נודע לה עמה הלא לא יאמינו לה ויאמרו הוא מתחבולות לאהבת מרדכי שגידלה כאב ולכך אמרה שהיא יהודית והכל שקר ולדבריה הראשונים אנו מאמינים ומה המופת שתתן אסתר לדבריה שהיא יהודית ולא מפיה אנו חיין ולכך אסתר שביקשה לברר דבריה במופת אמרה אם לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי זה הוא כלל עור בעד עור וכל אשר לו יתן בעד נפשו אם אדם נדון למות יחפש בכל יכולתו אם אפשר להשתדל שיהיה עבד לעולם אפס נפשו שמורה וזה שנכנסה אסתר לאחשורוש ולא נקראת בשם המלך היה כפסע בינה ובין המות כי היה בנס שנמשך עליה חוט של חסד ולולי כך היתה נהרגת כמבואר בתרגום ובמדרש ואם כן מי הוא זה בשביל שלא יהיה עבד ימסור עצמו למיתה הלא נבחר להיות עבד משיכניס עצמו למיתה וזה הוא אמרה אילו לעבדים וכו' החרשתי כי איך אמסור נפשי למיתה אבל בשביל שנמכרתי להשמיד ולמות אם כן לית לי הפסד וסופי למות מה לי היום ומה לי מחר ולכך נכנסתי וזה הוא היה מופת גם כן שהיא באמת יהודית ועליהם נגזרה גזירת כליה מהמן דאם לא כן בשביל אהבת מרדכי לא תכניס עצמה למיתה לכנס שלא ברשות ולהתיר עצמה למיתה כולי האי אין מגיעה אהבת רעים אהובים ועד לנפש יאהבו אבל המות יפריד בינינו וזה הוא ראיה שבאמת אני יהודית וזה אמרה אילו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי מבלי הכניס עצמי לסכנה איך אכניס עצמי למות על ריב לא לי בשביל אהבת מרדכי רק זה ידוע שכל הדת היתה שלא לכנס בלי קריאה היא משום המן וכמ"ש התרגום ואם יאמר המן שהרשה אין לה משפט מות לפי זה אם כן עדיין יש פתחון פה על דבריה הנ"ל שבטחה שלא תמות כי המן יחוס לבל תהיה אשת המלך אשר אהבה כנפשו למיתה ונסתרו דבריה הנ"ל ועל זה אמרה אין הצר שוה בנזק כפירוש רש"י אין משגיח בכך כמו שלא השגיח בהריגת ושתי וא"כ זה קנה רצוץ לסמוך עליו והמופת מבואר ואתי שפיר ולכך אחרי הדברים האלה וכו' הוא מתוקף של הנס כי על ידי כן שנעשה שכל איש ואשה אשר יבא אל המלך מבלי קרוא אחת דתו להמית בזו נתאמתו דברי אסתר היותה יהודית ולולי זאת לא היה מאמין לה אחשורוש כלל ולכך זה בכלל נס וראו כמה תחבולות אדם בא לרוע ואשרי איש שלבבו תמים ולא הולך אחר תחבולות ומזימות ובוטח בה' חסד יסובבנו ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן סליק חלק ראשון העתק מדפוס ראשון קרלסרוא תקל"ט הקול קול יעקב מדבר ואומר אקרא לאלוקים אל עליון גומר עלי לברך על המוגמר שגמרתי בכי "טוב" האי ספר יערות דבר אשר "יהונתן" אמר שפתותיו דובבות בקבר אשר כל הני מילי מעליותא משמו נאמר זכותו יעמוד לי לדור דור שעל ידי יצא לאור דבריו הנעימים במילי דאגדתא ותוכחת מוסר ודבר השוה לכל נפש הוא לרב וצעיר ומרן דבשמיא יהא בסעדי להביא לבית הדפוס חלק שני חיש מהר אשר מכתיבת ידו ממש אצלי טמיר וע"ז נאמר אחרי הנמכר גאולה תהיה לאחר להדפיס החה"ש בלי איחור ועתה באתי אל המפתחות להביא אל הנייר למצוא הגמ' כל דף היכא נאמר מה דהאי תנא תנא ושייר יה"ר דתתקבל בעיני חכמי הדור אמן:
יערות דבש חלק א · פרק י״ז, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Yaarot Devash -- OYW
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק א, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
