והנה יכרע בברוך ודרך כלל בכל הכריעות הענין נגלה לכוף קומתו לעפר כי ה' משפיל גאים ומגביה שפלים ולכך זוקף בשם וישים ללבו בזה הכנעה והעיקר כמ"ש בדרוש הקדום כי יש לאדם לראות מקום שילך אל עפר כי עפר אתה ואל עפר תשוב ושמה ינוחו יגיעי כח ומשם תעלה נשמתו לה' ולכך אמרו כל זמן דלא בלוי גופא בעפרא לית נשמתא סליק למעלה וזאת הכריעה לעפר ישוח נפשו ומשם יעלה לה' בצרור החיים ולכך זוקף אח"כ בשם ולכך אמרו (ב"ק טז) מאן דלא כרע נעשה שדרו נחש והוא הטעם כי נחש עפר לחמו והוא דלא שח לעפר נעשה נחש אשר עפר לחמו:
יערות דבש חלק א · פרק א׳, י״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Yaarot Devash -- OYW
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך יערות דבש חלק א, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.