שבט מוסר · פרק כ״ט, ב׳

ברכי נפשי את ה' אל תשכחי כל גמוליו זכרי כי ממקום קדוש הוציאך לא לתוהו בראך וין לפניך החיים והטוב הרע והמות גם את האור והצלמות בחרי לך היום אם עבר' אם פדיון והתבררי והתלבני וצהרי מהרי תטהרי ותחליפי שלמותך והשליכי תעתועייך והבלי שעשועך והסירי את יינך מעליך ועל יפתוך יצרי בגוף הנגוף עוזבהו בטרם יעזבוך והכלימהו בטרם יכלימוך מה לך אחריו נמשכת והוא נחפז ללכת ולשוב אל עפרו כשהי' ואתה תשוב אל אלהים אשר נתנך עתה דעי וראי מה תשיבי שולחך דבר היעמוד לבך אם תחזקנה ידיך אם תתפתי בהבלו ותמשכי בחליו ותעזבי את צור מקורך ותסתמי עין מאורך. ברכי נפשי את ה' להתחברי עם מלאכי והתהלכי עם משרתיו ברוכיו ואל תקוצי לתוכחתו כי הוא חוננך הדעת ויחנך רואה ושומעת והטוב והרע יודעת. מה לך ולתולעת הלא ידעת כי תשוקתו אליך ועיניו עליך. הדומי ואל תדומי פן תשוה לו גם את העלי והגלי וגערי בחפץ הגוף ובארב' שפטים הרעים לכן תבואי בצור והטמני בעפר ותקעי לך יתד במקו' נאמן בחרי לך אורח חיים למעל' וסורי משאול מטה ותני לך מהלכי' בין המלאכים במושב עבדיו ובמעמד משרתיו ושרתי מלכותו ושלוחי מלאכותו ועושה מלאכתו בכל לב שאי יעיניך לקדושים אשר בארץ ותני לבך אל הטהורים אשר בשמים הביטי אל צור אשר ממנו חוצבת ואל הגזרה הפנימית אשר ממנה לוקחת הסבי פניך ושאי עיניך אל המנורה הטהורה אשר לפני ה' אשר ממאורה תיאורי ואל עבר פניה תאירי ויאר ה' פניו אליך וזרחה שמש צדקה ומרפא בכנפי' אז תראי האור הבהיר אשר חשך לא ישופהו ולילה לא יחליפהו המשיכי מבור התאוות התאמצי ואל תערוצי והתחזק להחזיקי בתומתך והתקדשי מטומאתך ברחי מן המות וצאי מן הצלמות ושאבי ממקור החיים ומעי' הישוע עד כאן אזהרה לנפש.