שבט מוסר · פרק כ״ט, א׳

יאורו העינים ויתפתחו האזנים לראות ולשמוע תוכחה אחרת יפה ואדרת אברך את ה' אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי הלא הם יורוני ולבקרים יעירוני ולשחרים יזכירוני ויאמרו לי עד מתי עצל תשכב קום קרא אל אלהיך עד מתי מאנת לענות אם לא עכשיו אימתי השמר לך ושמור נפשך מאד בטרם תלך מעמך תמול בואך ומחר נוסעך ורוח אלהים ישאך על אשר לא תדע כי נכרי אתה וגם גולה את למקומך שוב יום אחד לפני מיתך כי כפשע בינך ובין המות ימיך חלומות שקר וחייך כענן בקר. בהאריכו תתקע ובהפלות' תסע ויש אשר יהיה הענן ימים מספר או יום או לילה ונעלה הענן ונסעת התקושש והתאושש והכלם והתבושש עד אנה כעור תגשש וכמו באפלה תמשש עני כמה ימי שני חייך כי תבלם בהבל ותאבדם בתהו הנה חייך הולכים ודלים עד המדרגה התחתונה ומאוייך מתגברים ועולים עד המדרגה העליונה עורה והקיצה רוצה הגביה השפל והשפלה הגבה (שתגביה היצ"ט שהוא שפל בעה"ז והשפל היצה"ר שהוא גבוה בעה"ז) פנה כל מעשיך שעשו ידיך ובעמל שעמלת תחת השמים גם אתה ידעת כי אין טוב בהם כמה שנים הלכת אחרי ההבל ותהבל נוטר כרמים היית ורחמך לא נטרת ועיני ה' המה משוטטים בכל הארץ לראות הפרחה הגפן פתח הסמדר והנה עלה כלו קמשונים זקנת ושבת ושובבת ולא שבת בית האמת החרבת ובית און ישבת זה כמה שנים ה' אלהים עמך לא חסרת דבר לא בצדקתך וביושר לבבך גם שיבה זרקה בך ואתה בשרירות לבך הלכת הילדות והשחרות עברו רק הבמות לא סרו. השביעך ותבעט השקך ותשכב ותאכל ותותר גזלת אורן ועשית תורן בי מידות שידה ושידות לחם ובשר ומזג לא חסר ותרבץ ככשב עלי ארץ לדברי אהבים ולדמי ענבי' ומחה צלחת ומצא ספחה ואתה אל בור שחת והנושה בא לקחת ואתה מתעסק בגלגולי עצביך כסף וזהב הבלי תבל ליבבוך ואל משכיותם סבבוך פתי מדוע גנבוך אחרי אשר התעדנך וראשך דשנת מפרי עץ הגן אשר לא שתלתו ולא עמלת בו ולא גדלתו התעכרת והתנכרת ועברת ולא זכרת. האמירך ותמירנו העשירך ותסירנו ואותי השלכת כי מלכת על כן לא הארכת העל אלה התאפק ה'. קריצות פעמיך אחרי זממיך זה אומר ככה וזה אומר ככה ואתה תעשה מלוכה ונשים משלו בך אין כהה לשברך גנבוך התאוות ותקפוך התאוות ואתה תבקש לך גדולות אל תבקש היש לך פה להשיב או מצח להרים ראש תשא עיניך לשמים ולבך בין תנור וכרים ותפלת' אך דבר שפתים לשון רכה ובלב לא זכה בלשונ' תהלה ובקרבך תהלה בפיך תפלה ובלבבך תיפלה עבודתך לא נקיה עושה מלאכת השם רמיה הסר מעלי המון שיריך הגנוב ורצוח והלוך שחוש ובמה ירבה לסלוח ואתה בלא כח דומה לחוח ותפלתך לא ריח ניחוח. הסר זנוניך והשלך נאפופיך ואל תאמר נער אנכי תנה לה' אלהיך כבוד בטרם יחשיך וינוס ליחך ויבש כחך ותקצר רוחך וישפל מצחך ויכבד טרחך ותהיה על לבך למשא כאבן מעמסה ובשרך ימס וחלבך יזוב ואפס עצור ועזוב הלנצח תרדוף ילדותך ותך אחר בחירותיך ועתה הלך הלכת כי נכסוף נכספת אל שעשוריך למה הקילות את רועך והתרצית את רעיך והאחים סביבותך פחים והריעים רעים ברעתם ישמחו כי ישבחוך ותשמוח כי ישחקו אליך ויקצוף האלהים על קולך השתומם והתבונן ותיבנה ותיכונן כי סרבי' וסלונים (פסוק הוא ביחזקאל וכי' ממרים וממאנים וכמו קוצים הם עמך) אתך ואל עקרבים אתה יושב ובמושב לצים ישבת ובדרך חטאים עמדת כי קינאת בהוללים ובחטאים גם פעמים רבות ידעת כי הכינות לבך ליצר ולא ליוצר ובטלת רצון היוצר מפני רצון היצר ועל מי בטחת כי מרדת בו הלא תירא מיום צרה מפחד פתאום מיום נורא ואיום משואת רשעים ממשפטים הרעים מגזרת מלכיות ממיני פורעניות ודקדוקי עניות ממקרה ופגע ומכל נגע כי יעצור השמים וכי יגרע נטפי מים ואל מי תשא עיניך בעונייך ופני מי תחלה בחוליי' כקרוב נפשך לשחת וחייתך לממתים בבואך ים בלכתך מדבר רעב כי יהי' דבר כי יהי' וכל מיני משחית כי יבעתוך בלהות כי יאחזיך ימי עוני הלא אז יכנע לבך הערל ותאמר קומה והושיעני ומצח אשה זונה היה לך בבקשת תקוה ועקב המן הגרן או מן היקב והוא רחום יכפר עון בצרה קראת ויחלצך צעקת אליו ויצילך בהביטך ימין ואין מציל שמאל ואין מכיר ותשוב בכל מאדיך ותבין בכל לבבך ותאמר חטאתי וישר העויתי ועתה שא נא חטאתי אך הפעם אם עול פעלתי לא אוסיף וכי היתה הרווחה וטענפ' את רגלך אחר רחצם אללי לך הכזה גמול עבד לרבו אם כהתל באנוש תהתלו בו האמור תאמר כי הסתר' הנה אלוה כל בשר הממנו יפלא כל דבר הנוטע אזן הלא ישמע אם יוצר עין לא יביט אוי לך בן אדם אבדת בן אנוש כי תשיב אל אל רוחך ותוציא מפיך מילין ובעת כעסך תשכח ה' עושך כעסת והתקצפת אי מי חרפת וגידפת ועל מי הרימות קולך קום אכול מפרי ידיך למה קרעת בגדיך האותי הכעס' הלא אותך למען בשת פניך אכלת בוסר (פירות שלא נתבשלו כל צרכם) וקהו שיניך ותשא מרום עיניך והאמינו רעיונך כזה וכזה שמעו אזניך מתוכחות ראשית אוניך ולא יודע עול בשת מדוע רוחך סרה ועצתך נבערה קרבה עתך ורוח רעה מבעתך הפוך ידיך וחזק מתניך ותורך נוראות ימינך כי עשה תעשה וגם יכול תוכל ידיך לא אסורות ורגליך לא סגורות עיניך לא עורות ואזניך לא סגורות חזק והתחזק וצא מן ההפיכה והיתה לך נפשך לשלל וישוב בשרך לך יטהר עד מתי רעיונך פותחים על שתי הסעיפים נרפים הם נרפים תסב יצרך הרע אחורנית ואל תלך קדורנית גער בשטן ותרחיקהו ואל תנכהו וידעת את אשר תעשה לו כי לפתותך בא ועומד על ימינך לשטנך בקרבך הוא יושב ורעות עליך חושב והוא כגבור משכיל לא ישוב ריקם אתה תקרום והוא יפרום עד ישימך ערום עזוב הזמן ומעדנותיו ואל תתאיו למטעמותיו כי מות בסיר ומרה תהיה באחרונה תן לבך לראשיתה פן מה תעשה באחריתה עשה ואל תאח' ואל תהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום ומי יגיד לך כמה ימי שני חייך שוב יום אחד לפני מיתתך כי מת אתה ולא תחיה ומה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם לשיתו נגדך תמיד כי מימינו בל ימוט ובכל דרכיך לדעת אותו והעיר' ועוררה עד שתחפץ ושים אמריו כחותם על לבך ותהיה בעיניו כמוצת שלום והדרך הטובה אחת היא לדורשיה ברה היא למבקשיה כל מבקשיה לא יעפו על משכבך בלילות בקשיהו וכדורשי הלב דורשהו ואם תיגע אל תאמר יגעי ולא מצאתי כי הוא נמצא לדורשיו ונדרש לכל שואליו וקרוב לכל קוראיו באמת רק עונותיך מבדילים בינך לבינו לכן שוב והפצר בנפשך ועצר ברוחך וחזק בתומך ואל תרף עד יפתח השם עיניך ויגלה את אזניך ויטהר רעיוניך כי עתה יעיר עליך ושילם נות צדקך ותשא פניך מרום ובטחת כי יש תקוה. אזהרה לנפש להוציא מטיט ורפש.