ואנחנו רואים הרשעים בעת חליים, או בהיותם בצער, או בהיותם נוטים למות, ישובו בעל כרחם לבורא יתברך, ויתחננו אליו, ויכירו כי לא יבואו להם ריוח והצלה כי אם מאתו, ואחרי שלא עשו כן בהיותם בשלוה ולא הכירו כי המעשה ההוא טוב, אין ספק כי הם כסילים וזה לאות על קוצר דעתם, אשר לא יכירו הבורא יתברך, כי אם במבחן התלאות כפתאים והסכלים, ואין יתרון להם משאר האוילים בדעת הבורא יתברך.
ספר הישר · פרק ב׳, מ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet 357
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.