והמידות האלה ארבעתן יחסרו לחסרון השכל, ולא יתקבצו כי אם בדעת ובהשכל. ואם לא יהיה לאדם דעת והשכל, לא יכיר אלהיו ולא יעבדנו, כאשר אמר הכתוב (ירמיה ט) ״כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי״. רצונו לומר, כל מי שיהיה לו שכל, מיד יכיר וידע אותי, כי בדעת יכיר אדם את בוראו ואז יעבדנו. וכן פירש במקומות רבים, בשכל הוא אומר (דברים כט) ״למען תשכילו את כל אשר תעשון״. ובדעת הוא אומר (דברים ד׳:ל״ה) ״אתה הראת לדעת״.
ספר הישר · פרק ב׳, מ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet 357
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך ספר הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.