ספר הישר · פרק י״ג, ו׳

וצריך להרגיל עצמו בתעניות, אך עם מעשים טובים וצדקות, כי המתענה ולבו מלא מרמה, אין לו מתעניותיו כי אם עינוי והרעב והצמא. ואין אדם ראוי לענות נפשו בצומות בלתי מעשים טובים, כי המעשים הטובים והצדקות הם כמו הנפש, והצומות הם כמו הגוף, כאשר זכרנו, ועל כן לא יועיל גוף בלא נפש, וירגיל עצמו לתת מעט צדקה בכל יום כפי אשר תשיג ידו, ובכל יום אשר יתן צדקה יבטח להינצל ממיתה משונה, כמו שנאמר (משלי י) ״וצדקה תציל ממות״, או להאכיל עני על שולחנו, כי בזה יכבד שולחנו, כמו שאמר חכם, כשירצה הבורא לשלוח מנחה לחסידיו, יזמין לו עני על שער ביתו.