ספר הישר · פרק י״ג, ט״ו

ואם יהיה מתעסק בתלמוד תורה וללמד לתלמידיו אשריו, כי הוא העסק הטוב והישר, אשר אם ישגה יזהירוהו, ואם ישכח יזכירוהו, ואם יישן יעירוהו, ואם יהיה רשע - בעל כרחו יצדיקוהו. ומי שהוא מתעסק בתלמוד תורה והוא שב במקצת ומחזיק ברשעתו, דע, כי אילו היה מתעסק בענין אחר, היה רשעו כפול ורעתו פי שנים. ועל כן צריך לעסוק בתלמוד תורה להיות נזהר בחפץ ההוא אשר נתן לו הבורא, ואל יעשה ממנו כלי להשיג חפציו והנאותיו, כמו שאמרו חכמים, זכרונם לברכה (אבות פ״ד מ״ה) ״אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם״. וכאשר ילמד לזולתו או ייסר לתלמידיו, אל ישכח לייסר נפשו עמו וללמדה, כי לא נכון לאדם לייסר לזולתו במה שאינו עושה וללמד מה שאינו מאמין בו, כי כל דבר שיצא מן הלב ייכנס בלב, וכל אשר לא יצא כי אם מן הפה לא יעבור האוזן. והיה החכם אומר כשייסרני אדם, וארצה להכיר אם המוסר ההוא יבוא מן הלב, אראה אם נכנס מוסרו בלבי והתעוררה נפשי לדבריו אכיר כי בכל לבו ובכל מאודו הוא מדבר, ואם נפשי לא תשית לבה לדבריו ולא התעוררה להחזיק בם אדע כי מוסרו אינו כי אם דבר שפתים.