והנה כמו שבמלאכות שבת יש אבות ותולדות, כן בכל המצות יש אבות, ומאבות יצאו תולדות, היוצא מן הטהור טהור והיוצא מן הטמא טמא, מצוה גוררת מצוה ועברה גוררת עברה, ופעמים שהאב הוא נעלם מן העין והבן מעיד על האב, מאחר שאי אפשר לבן בלי אב, כגון הגאוה, היא נעלמה מעיני כל חי, כלם יאמרו שאין להם גאוה, ולפי האמת אין נקי הימנה בין רב למעט, שהרי תולדות הגאוה הם הכעס וההקפדה, ותולדות הכעס, הקללות וחרופין וגדופין, ותולדותיהן, השנאה והתחרות ותולדותיהן, כי ישב באחיו ידבר, בבן אמו יתן דפי וכדומה, ומי הוא זה ערב אל לבו שהוא נקי מכל אלה, ואם אין אבות, מאין יצאו תולדות, הנה כי כן, ירחק אדם מן העברות ומדות הרעות וידבק במצות ומדות טובות, כי לא ללמד על עצמו בלבד יצאו, אלא מושכין אחריהן תולדותיהן כיוצא בהם:
פלא יועץ · פרק שפ״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.