ועל כל פנים אם עברו ימי הבחרות והוא בא בימים, יגדל עליו חובת התשובה בראותו שיבה זרוקה בו, שכבר הוא קרוב למיתה ורגלו אחת בתוך הקבר, ואם לא עכשו אימתי, ואם לא ישוב אז, יגדל ענשו כפלי כפלים על אשר לא חס על נפשו ועל כבוד קונו בהיות קרוב יום אידו, הרי זה מתחיב בנפשו. לכן בעוד עיניו פקוחות עד אשר לא יבואו ימי הרעה, ימהר יחיש מפלט לו לקים דרכי התשובה כאשר יוכל שאת, ואשר בכחו לעשות יעשה, שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו, ואולי יוכל לטהר את נפשו, ועל כל פנים, כל אשר יעשה כפרה עושה והצלה להוי. ואל יתיאש אדם מן הרחמים באמר, עוונותי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני ואין תקומה למפלתי וכאשר אבדתי אבדתי, לכן אעשה מה שלבי חפץ ואראה טוב בעולם הזה, זוהי עצת היצר הרע, או שחטאתיו מונעים הטוב ממנו ונועלים בפניו דלתי התשובה, לכן עושים לו אחת משתים, או שלא ירגיש בחליו ורעתו, כי החליק אליו בעיניו שיהא דרכו ישר בעיניו, או שיתיאש מן הרחמים ויעשה מה שלבו חפץ:
פלא יועץ · פרק שפ״א, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.