פלא יועץ · פרק שפ״א, כ״ב

וחיוב קדימת תשובה בימי הבחרות הוא מכמה טעמים, זה יצא ראשונה, שאין לאדם ערב על ימי חייו שיגיע לזקנה, ובפרט בדורות הללו מיתה שכיחא, ויותר נמצא שמתים בחורים רחמנא לצלן, ממה שמתים זקנים. ומה יקרו דברי התנא רבי אליעזר שאמר (אבות ב י) שוב יום אחד לפני מיתתך. ישוב היום שמא ימות למחר, ונמצא כל ימיו בתשובה. ועוד, שאם יאמר אדם אשיש בילדותי וכשיבואו ימי הזקנה אשוב בתשובה, הרי זה דומה לאומר אחטא ואשוב, שאין מספיקים בידו לעשות תשובה (יומא פח א). ועוד, כי האלהי"ם יביא במשפט על כל, ואין פוטר אותו על ותורו בימי הבחרות, אדרבא, ימי הבחרות אשר כחו בו וכאיש גבורתו, אז הזמן הנאות להוציא חילה לאוריתא ולהיות רץ כצבי וגבור כארי לעבודת בוראו ולקים דרכי התשובה. ולפי רב השנים ולפי רב המעשה שיעשה תשובה ומעשים טובים, ירבה לטהר ולתקן את מעותו כלי האי, ואולי ימצא כדי גאלתו, דנהי שהתשובה רצויה אפלו ביום המיתה, הינו כדי שלא יענש על דעבר אמימרא דרחמנא דסגי בודוי וחרטה לחוד, אבל לטהר את נפשו ולתקן את אשר עותו, ולמחות המקטרגים שנבראו בעוונותיו, יסבל ענשים קשים ומרים עד אשר יטהר, וכמו שכתבנו לעיל בערך תענית. ועוד, שהתשובה בימי הבחרות בעוד כחו בו ורתיחת דמו בקרבו, היא רצויה ומקבלת הרבה ומרבה לטהר, כמאמר רבותינו זכרונם לברכה (שם פו, ב) איזהו בעל תשובה באותו פרק, באותו מקום, באותה אשה וכו', באפן שמורה שמה ששב, הוא מאהבת ויראת קונו ולא מחמת חלישות חיל ובטול תאותו. ועוד, שכאשר ישוב בימי הילדות והבחרות, לא יכבד עליו משא העוונות כל כך, ואולי יוכל להטהר ברב השנים, לא כן אם לא ישוב עד זקנה ושיבה, שאז גדול עוונו מנשוא, כמשא כבד יכבד ממנו, ולפי מעוט השנים וחלישות כחו, לא יוכל להטהר לגמרי, אלא ישאר עליו לסבל ענשים לעולם הבא. ועוד, שכאשר ירגיל עצמו בדרך רע ויהא דש בה ונעשית לו כהתר עד זקנה, גם כי יזקין לא יסור ממנה. ועוד יש טעמים אחרים דלית דין צריך בושש, והילדות והשחרות הבל, אשרי איש ירא את השם ויזכר את בוראו בימי בחרותו, וישוב מדרכו הרעה וילך בדרך טובים וארחות צדיקים ישמר (משלי ב כ):