וכבר יש ויש הרבה פתחים וטענות שנאה ויאה שיצטער ויתמרמר בבכי ובמספד מר, הנפש החוטאת. והיותר שיצטער ויבכה בראותו כי נפשו לא מטהרה ורחק ממנו זיו השכינה, הראיה, שאינו יכול להצטער צער בנפש כאשר היה ראוי, ואין עיניו יורדים פלגי מים מאליהם בלי מצוי, יותר ממי שמתו מטל לפניו כאשר היה ראוי, וכזאת וכזאת יתן אל לבו דברים הממררים את הלב ויכנע לבבו, ותחנונים ידבר רש כעני שואל על פתח, כי ההכנעה פתח גדול לקבול התפלות (ונסח תפלה ידי עשתה בסיעתא דשמיא וסמכתיה בבית תפלותי בעזרת השם יתברך). ויוכל לומר נסח ודויים ותפלות של יום הכפורים שכל דבריהם כגחלי אש. וכבר יש בספרים גם כן נסחי תפלות לשפך שיחה, לדרש סליחה, כגון בספר שבט מוסר וספר שני לוחות הברית וספר תקון הנפש וספר שערי ציון וכדומה, מה טוב לומר את כלן, אחת בכל יום, כי זכות המחברים יעמד לו שתקבל תפלתו. ומי שאינו מבין בלשון הקדש, ילך אצל חכם שיסדר לו תפלה בלעז, כדי שיוכל להתפלל מתוך קירות לבו, ויתמיד בתפלה מדי יום יום כל ימי חייו, אולי ימצא עת רצון שתקבל תפלתו:
פלא יועץ · פרק שפ״א, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.