ומאחר שאין בידינו לתקן את מעותנו על ידי תעניות וסגופים כמספר הראוי לפי עצם חטאתינו, ולא על ידי כונות ביחודים וזווגי מדות העליונות וכהנה דברים שעושים האנשים השלמים היודעים לגדר פרצות, ועל מי יש לנו להשען, על אבינו שבשמים, שהוא מתרצה ברחמים ומתפיס בתחנונים ושומע תפלת כל פה, הנה כי כן, מעקרי התשובה שתחנונים ידבר רש, ישפך שיחה, ידרש סליחה מאדון האדונים לראש אשמורות שהוא עת רצון, לא יעבר מעשות זאת בכל לילה, בפרט בלילות החרף הארכות, ישפך כמים לבו ותרדנה דמעותיו בשפל קול התחנה במר נפש והכנעה רבה, בתתו אל לבו רב שפלותו ודלותו ועצם חטאתיו, וכי רע ומר עזבו את השם, לבו יחיל בקרבו, צרה ויגון ימצא ובמרירות יאנח שוברת כל גופו, שכבר כתבו שמעקר התשובה היגון והצער, שיצטער על עוונותיו, ולפי רב היגון והצער, כך ירבה לטהר והוא סימן טהרה:
פלא יועץ · פרק שפ״א, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.