פלא יועץ פרק שפ״א, ט״ו

והאיש אשר הוא טהור, רוח אלהים יתקנהו בעצה טובה, ויעוררהו בהתעוררות גדולה לקים כל מצוה כתקונה, דבר בעתו. לא כן אנחנו שחטאתינו מונעים הטוב ממנו, ועוונותינו היו מבדילים בינינו לבין אבינו שבשמים. ואם יאמר אדם לקים תקוני התשובה לפי מה שכתב בספר הרוקח ודברי האר"י ז"ל ושאר ספרי המקבלים, ולצאת ידי חובתם הוא דבר בלתי אפשרי, כי לנו המלאים עוונות הרואה דבריהם, עצמותיו יאחזמו רעד ורעיונוהי יבהלונה בראותו רבוי התעניות שצריך להתענות, ויתיאש מן הרחמים, ומה גם, כי מי יוכל לזכר מספר העוונות אשר פעל ועשה כל ימי חייו בגלגול זה ובגלגולים אחרים, לכן טוב לגבר שיתענה בלי חשבון, וכל ימי חייו יעמד על המשמר, וכל אשר בכחו לעשות יעשה, אולי יש תקוה שנתרצה אל בוראנו באשר הוא יודע רב שפלותנו ודלותנו ומעוט ערכנו וקצר השגתנו, והוא עושה עמנו צדקה, ומאוצר מתנת חנם יחננו. ובאמת אמרו (ברכות ט א) אשרי אדם מפחד תמיד. בדברי תורה כתיב, ובפרט בענין התשובה צריך שעינו לא תשבע ולא יאמין בעצמו, לעולם יפחד שמא כדמבעי לה למעבד לא עבד, ויותר על מה שתקן, חזר וקלקל בעברות שעושה כסדרן, או שמא לא תקן כלום, שלא נתקבלה תשובתו כגון שכעס, שהכועס טורף נפשו באפו. וכתב רבנו האר"י, שהכועס, כל מה שסגל לעצמו מצות ומעשים טובים, הכל הולך אל הסטרא אחרא עם נפשו שהולכת אל הסטרא אחרא, ואין לו תקנה עולמית, עד שיקבל עליו שלא יכעס, ואז יתחיל לתקן. וכן אם עשה תשובתו להתראות ולהתגאות תועבת ה' הוא. וכן יש כמה עברות שגורמין שנועלין בפניו שערי תשובה, ובפרט עוון הוצאת שכבת זרע לבטלה, דאמר בזהר הקדוש שאין לו תשובה אלא בחילא דתיובתא יתר:

פלא יועץ · פרק שפ״א, ט״ו

על המקור הזה