וכשיגדל הילד מעט ויהא קטן היודע לדבר, אביו מלמדו תורה, ובכל יום ובכל שעה יאמר עמו פסוקי תורה ועניני תורה. כשיגדל עוד מעט, יוליכנו אצל מלמד תינוקות, ולעולם כשילמד אצל מלמד תינוקות, הלמוד של בית הוא עקר. ובכל יום ובכל לילה ובכל שבת ובכל עת שהוא פנוי ילמד עם התינוק כפי כחו, ואי לאו בר הכי הוא, שכבר גדל הילד בתורה ואינו יכול ללמד עמו, או שאין לו פנאי ללמד עמו, או שאין האיש בביתו, יתיר פסת יד לאיזה תלמיד חכם, או תחנונים ידבר רש לאיזה תלמיד חכם שילמד עמו בשעות מזמנות. והן אמת שהכסף יענה את הכל, אבל אשר אין לו כסף, יהיה לו כסף ללמד את בניו בעצמו, או לשפך נפשו לפני כל תלמיד חכם שבעיר. ואם אין תלמיד חכם בעיר, יהא גולה עם בניו למקום תורה, וילחך עפר רגליהם של חכמים, עד שירחמו עליו וילמדו את בניו תורה:
פלא יועץ · פרק שע״ז, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.