והנה בזהר הקדוש מיתי עבדא באחד שהיה שמו אלעזר ונעשה בעל תשובה גמור, ואמרו לו החכמים דשמא גרם לה שהאל עזרו. ובמדרש אמרו (בראשית רבה לז ז ועי' ילקוט שמעוני נח רמז סב), שהצדיקים מניחים שם לבניהם על שם המארע לזכר חסדי האל יתברך שמו. הנה כי כן טוב לגבר שיקרא שם טוב לבניו, ולא יקפיד לקרא להם על שם אבותיו כי מה יתן ומה יוסיף, צא ולמד מדורות הראשונים שלא היו מניחים שם אבותם, ואם השם יהיה גורם להם מעט סיוע לילך בדרך טובים, הלוא זה שם טוב משבעה שמות של אבותיו. ולכן איש טוב יבחר להניח לבניו שם טוב, או על שם המארע להזכיר חסדי השם, וככה יבטא בשפתים בעת הנחת השם. ונמצא כתוב בספרים שלמי שאין בניו מתקימים, יקרא שם לבנו בן ציון, או יקרא לו שני שמות וחיה יחיה בעזרת השם יתברך:
פלא יועץ · פרק שס״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.