פלא יועץ · פרק שס״ט, א׳

שם טוב - תנינן (אבות ד יג) שלשה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהנה וכתר מלכות, וכתר שם טוב עולה על גביהן. דהינו, שיהללוהו בשערים מעשיו ושלמות מדותיו. ואין צרך שיפרסם מעשיו או שישבח את עצמו, שהרי כתיב (משלי כז ב) יהללך זר ולא פיך, רק יעשה מעשיו בסתר לשם שמים דוקא וסוף הכבוד לבוא, אף שהוא יעשה את שלו, כמו שכן ראוי להסתיר מעשיו בתכלית ההסתר ולברח מן הכבוד, סוף הכבוד לבוא ולהיות רודף אחריו, והקדוש ברוך הוא מפרסם מעשיו, שכן כתוב (ירמיה כג כד) אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו, ופרשו רבותינו זכרונם לברכה (יל"ש ירמיה רמז שה): אראנו לאחרים. וכל מה שאדם עושה בסתר אם טוב ואם רע, הקדוש ברוך הוא מביאו לידי גלוי וקונה שם טוב או שם רע, ובני ישראל, אם אינם נביאים, הם בני נביאים ומכירים את כל אדם ומחזיקים אותו לפי מה שהוא. ואדם נכר בכיסו, בכוסו, בכעסו, בדבריו ובתנועותיו, ולכל מראה עיני האדם, אם זך וישר פעלו ואם תוכו כברו, או אם הוא מן הצבועים, דעת לנבון נקל, ואף אם יוכל לרמות את הבריות לפי שעה, שאדם יראה לעינים, סוף תתגלה חרפתו ואין שום דבר נשאר נעלם בעולם הזה: