והנה כשם שאסור להכות בנו גדול כדי שלא יהא מכשילו לנגע בכבודו (מועד קטן יז א) כן אב לבנים שיודע בהם שהם סוררים ומורים, אינם שומעים בקול אביהם ואמם, חדול יחדלו מלצוות להם שיעשו דבר, שנמצא מכשילם וגורם להם שיעשו פגם ויגרמו צער וכעס למעלה ושיענשו על ידם, לכן ההעדר טוב, והכל לפי מה שמכיר טבעם ומדותם של בנים. אשרי האיש שהוא זריז ומשמש את עצמו ואינו מבקש אחרים שישמשוהו, הרי זה זריז ונשכר וחיי נחת יחיה וינצל מן הכעס ויהיה מרבה שלום, אך אם רואה שהם יראי השם שבמצות חפצים, גם הוא יהא מתכון לזכותם:
פלא יועץ · פרק שס״ה, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.