פלא יועץ · פרק שנ״ט, ח׳

וכשם שמצוה לשמע דברי חכמים המלמדים לאדם לדעת את חקי האלהי"ם ואת תורותיו ואיזוהי דרך ישרה אשר ילכו בה, ואת המעשה אשר יעשו ומעשים אשר לא יעשו, כל קבל דנא אמרו רבותינו זכרונם לברכה (כתובות ה ב) אל ישמיע אדם לאזנו דברים בטלים, שהן נכוות תחלה לאיברים. ועוד אמרו (שם) מפני מה האצבעות דומות ליתדות, ואזן כלה קשה והאליה רכה, שאם ישמע דבר שאינו הגון יכף אליה לתוכה ויתן אצבעו עליה כדי שלא לשמע, כי לא טובה השמיעה. ויש בני אדם שמתענגים מאד לשמע חדושים, ויש שאם יראה שנים שמדברים ולא שמע מה הם מדברים, או ששמע חצי דבר ולא שמע כלו, נפשו יוצאה ומכרכר כמה כרכורים ומשתדל בכל עז לידע את הדבר, לא ישקט ולא ינוח עד שידעהו. וזה חלי רע נקרא בלשוננו: קורוזיטה (נייגיריג), והוא הבל ורעות רוח, שאם הדבר יש צרך שידעהו, יבקשהו ממקומו להודיעו, ואם אין צרך שידעהו, מה יתן לו ומה יוסיף לידע דברים בטלים, וזה שיש בו מדה רעה זו, כמה רעות עושה, אחת, שמניח התורה מקור מים חיים לחצב בורות נשברים לשמע דברי חדושים, והן הן יהיו בעוכריו לערבב דעתו בתפלתו, כי כל החדושים ששמע כלם נקבצו באו לו למחו בשעת תפלתו, ומתוך שתאב לשמע דברי חדושים בכל צואה יתגלע וישמע כל מיני דבורים אסורים, ואם יהיה שותק ולא ימחה, ענוש יענש כבעל דברים, ומתוך שנפשו חשקה לדעת חדושים, יבוא לחטט לידע סוד אחר ולשמע תחת החלון ואחרי הכתל ועובר על לא תלך רכיל בעמך (ויקרא יט טז), כמו שכתבתי לעיל בערך סוד משם הלק"ט (הלכות קטנות ח"א סי' רעו), עין שם, באפן שמדה רעה זו לשמע דברי חדושים, לא ללמד על עצמה יצאה, אלא רעותיה מובאות אחריה, מרעה אל רעה יצא. לכן טוב לגבר אשר לא ישמע לקול מלחשים, כי אם לאשר בתורה רוחשים, והדברים יהיו נזכרים ונעשים, ובזה יזכה לעולם הבא לשבת בקהל קדושים: