ומה יעשה הבן ששמים זכו לו להיות חשוב בעיני הבריות, זאת תקנתו שיהא נבזה בעיניו נמאס ולא יקנא לבו מהחשיבות כלל, וכל שכן שלא יקפיד כלל אם באיזה פעם לא יחשיבוהו ויעשו לו דבר נגד כבודו, רק ישמח לבו ויגל כבודו, ובזה לא יפסיד על הכבוד שמכבדין אותו. ולפי גדל מעלת מדה זו שהיא ענף מענפי הענוה שהיא גדולה על כלם כך הוא יקר מציאותה, כי רבה רעת האדם בארץ על כי כל יצר מחשבות לבו שיחשיבוהו ויכבדוהו, ומתוך כך הוא נכשל בקנאה ותאוה וכבוד שמוציאין את האדם מן העולם (אבות ד, כא), וסוף שישבע קלון מכבוד:
פלא יועץ · פרק קל״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.