חשיבות - חיובא רמיא להחשיב את המצוה, כמו שאמרו במדרש (תנחומא ויגש, ו) אמר הקדוש ברוך הוא המצוות הם שלוחי, כל המכבד את שלוחי כאלו מכבד אותי. וכן צריך להחשיב מאד הספרים ולנהג כבוד בהם שהם חשובים כמלבושי המלך, וכן צריך להחשיב ולנהג כבוד לכל אדם ולהחשיב כל מין טובה שחושב לעשות לו שום אדם, אפלו אם לפי האמת אינה חשובה אצלו יראה סבר פנים יפות כאלו היא חשובה אצלו הרבה, זהו דרך ישרה, אבל לגבה דידה לא יבקש החשיבות ולא יקפיד כלל אם לא יחשיבוהו, וכאשר ימצא מקום להקפיד ויצר סמוך יפתנו שיבקש שיחשיבוהו, לו בכח יגבר במחשבות טהורות לחשב מה אנוש להבל דמה ומה יתן לו ומה יוסיף לו אם יחשיבוהו או יבזוהו אנשים שכמותו, ואם היה יודע האדם מעלת מי שהוא נבזה ושפל אנשים בעולם הזה כמה הוא מתעלה לעולם הבא, היה ראוי שיבקש ויתאוה שלא יהא לו שום חשיבות ולהיות חרפת אדם ובזוי עם. וכבר אמרו בזהר הקדוש שאמר רבי שמעון בר יוחאי אחר פטירתו לרבי אלעזר ברה הלואי דלא תתדכר בההוא עלמא ואמר רב מתיבתא דרקיעא מאן דאיהו רב בההוא עלמא איהו זעיר בהאי עלמא, מאן דאיהו זעיר בההוא עלמא איהו רב בהאי עלמא:
פלא יועץ · פרק קל״ט, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Torat Emet
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך פלא יועץ, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.