וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין טו ב): לָשׁוֹן הָרַע הוֹרֶגֶת שְׁלוֹשָׁה בְּנֵי אָדָם: הָאוֹמְרוֹ, וְהַמְּקַבְּלוֹ, וְאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו. וְהַמְּקַבֵּל לָשׁוֹן הָרַע עַל חֲבֵרוֹ נֶעֱנָשׁ יוֹתֵר מִמִּי שֶׁאוֹמְרוֹ. מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרַע אָסוּר לָדוּר בִּשְׁכוּנָתָם, כָּל שֶׁכֵּן לֵשֵׁב אֶצְלָם לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵיהֶם.
אורחות צדיקים · פרק כ״ה, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורחות צדיקים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.