קב הישר · פרק ע״ז, ח׳

וְהֵשִׁיב הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: זֶה אֵרַע לְךָ בִּשְׁבִיל שֶׁהָלַכְתָּ בַּלַּיְלָה אֶל הָרוּחַ, וְלֹא מִבְּעוֹד יוֹם קֹדֶם הַלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ. כִּי בַּלַּיְלָה הוּא שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים וְדִינִים, וְהָרוּחוֹת מִתְגַבְּרִים בְּאוֹתוֹ הַפַּעַם, וְאֵין אוֹתוֹ זְמַן גּוֹרֵם לִפְעֹל פְּעֻלּוֹת נֶגֶד הָרוּחַ בַּלַּיְלָה. וְאַחַר כָּךְ אָמַר הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְמוֹרֵנוּ הָרַב חַיִּים וִיטַאל: לֵךְ לְשָׁלוֹם. וְהָלַךְ עַמּוֹ מְעַט דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה עוֹשֶׂה כֵּן לִשְׁאָר תַּלְמִידִים. וּלְמָחֳרָת אַחַר הַתְּפִלָּה הָלַךְ הָרַב מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי חַיִּים וִיטַאל לְהַשְׁבִּיעַ אֶת הָרוּחַ, וְהֻכְרַח הָרוּחַ לָצֵאת דֶּרֶךְ אֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל רֶגֶל הָאִשָּׁה. וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים וְנָשִׁים רוֹאִין אֶת הָרוּחַ, שֶׁנִּדְמָה לָהֶם כְּמוֹ חוּט שֶׁל אֵשׁ, וְהָיָה דּוֹלֵק וְצוֹעֵק וּבוֹכֶה עַל מַעֲשָׂיו. וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל הָרַב מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי חַיִּים וִיטַאל אֶת הָרוּחַ, מִפְּנֵי מָה אֵרַע לְךָ כָּךְ שֶׁנַּעֲשֵׂיתָ רוּחַ, וּמָה חֵטְא הוּא בְּיָדוֹ? וְהֵשִׁיב, שֶׁהוּא הָיָה מָסוֹר מְפֻרְסָם, וְהָיָה מוֹסֵר מָמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּיַד עַכּוּ"ם. וְאַחַר כָּךְ הָיָה שׁוֹאֵל, מִפְּנֵי מָה הָיָה לוֹ רְשׁוּת לֵילֵךְ לְתוֹךְ הָאִשָּׁה הַזּוֹ וְלָנוּחַ בְּתוֹכָהּ, וְהֵשִׁיב, שֶׁהַמְמֻנִּים שֶׁלּוֹ נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת לָבוֹא לְתוֹךְ הָאִשָּׁה, כִּי הוּא הָיָה שׁוֹכֵב עַל הֶעָפָר שֶׁעַל גַּבֵּי הַכִּירָה, וּמִכָּל מָקוֹם לֹא הָיָה לוֹ רְשׁוּת לָבוֹא לְתוֹךְ שׁוּם אָדָם, עַד שֶׁפַּעַם אַחַת בָּאָה הָאִשָּׁה הַזֹּאת לְהָכִין אֵשׁ וְעֵצִים לְבַשֵּׁל מַאֲכָלִים לְיוֹם הַשַּׁבָּת, וְהָיְתָה הָאִשָּׁה מְשׁוֹרֶרֶת זְמִירוֹת שֶׁל נִבּוּל פֶּה, וְהָיָה לוֹ רְשׁוּת לָבוֹא אֵלֶיהָ. וְזֶה שְׁלשָׁה שָׁנִים רְצוּפִים אֲשֶׁר הוּא שׁוֹכֵן בְּתוֹכָהּ. עַד כָּאן הַמַּעֲשֶׂה.