קב הישר · פרק ס״ו, י״ד

וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׂעַ בֶּן לֵוִי: זִמְנָא חֲדָא פָּגַעְתִּי סָמוּךְ לְשַׁעַר הַגֵּיהִנָּם. שָׁמַעְתִּי קוֹל כְּרוּז אוֹתָן הָרְשָׁעִים, שֶׁהָיוּ מַלְעִיגִים עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְהָיוּ נִדּוֹנִים בְּיִסּוּרִים קָשִׁים יוֹתֵר מִכָּל הָרְשָׁעִים. וְשָׁמַעְתִּי קוֹל מַר וִילָלָה מְאֹד וְצוֹעֲקִים: וַי, וַי! דִּבְרֵי תּוֹרָה וְדִבְרֵי יִרְאָה שָׁמַעְנוּ, וְלֹא הִטִּינוּ אֹזֶן הֵיטֵב וְלָשִׂים עַל לִבֵּנוּ! אוֹי וַאֲבוֹי! דִּבְרֵי חֲכָמִים, שֶׁפֵּרְשׁוּ לָנוּ שָׂכָר וְעֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, וְלֹא קִיַּמְנוּ דִּבְרֵיהֶם! וּבְתוֹךְ כָּךְ שָׁמַעְתִּי קוֹל שֶׁאוֹמְרִים אֵלַי: בַּר לִוָּאֵי, בַּר לִוָּאֵי, לֵךְ לְאוֹרְחָךְ! וּבָאתִי כְּמַזְכִּיר אוֹתְךָ שֶׁלֹּא תִּפְתַּח פִּיךָ בְּשׁוּם תְּפִלָּה בְּעַד כִּתּוֹת הַנִּדּוֹנִים בְּגֵּיהִנָּם וְלֵילֵךְ וּלְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם; הֲלֹא כְּתִיב עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים! עַד כָּאן לְשׁוֹן הַזֹּהַר.