קב הישר · פרק ס״א, ג׳

וְהִנֵּה רָאִיתִי, שֶׁכַּמָּה אֲנָשִׁים בַּמְּדִינוֹת הָאֵלּוּ, אֲשֶׁר הֵם לְהוּטִין אַחַר גְּרוֹנָם, וְתֵכֶף כְּשֶׁיַּעַמְדוּ קֹדֶם שֶׁיֵּאוֹר הַיּוֹם אֵיזֶה שָׁעוֹת בְּהַשְׁכָּמָה - מְדַמִּין בְּעַצְמָן שֶׁיָּמוּתוּ, אִם לֹא יִשְׁתּוּ יֵין שָׂרָף, וְהִיא לָהֶם כְּהֶתֵּר גָּמוּר לְמַלְּאוֹת תַּאֲוָתָם וּשְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע. וְלִפְעָמִים שׁוֹתִין וּמִשְׁתַּכְּרִין, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַתְּפִלָּה שֶׁל שַׁחֲרִית - הַתְּפִלָּה אֵינָהּ שְׁגוּרָה בְּפִיהֶם. וְזֶה חֵטְא גָּדוֹל, אֲשֶׁר כַּמָּה גְּדוֹלִים נִכְשָׁלִין בָּהּ.