קב הישר · פרק ס״א, ב׳

וְיָדוּעַ, שֶׁשְּׁלִיטַת הַנְּשָׁמָה הִיא מִצַּד קְדֻשָּׁה, וּשְׁלִיטַת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ הוּא מִצַּד הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי; וּכְשֶׁיֹּאכַל הָאָדָם קֹדֶם שֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּזְמַן שְׁלִיטַת הַנֶּפֶשׁ הַשּׁוֹכֶנֶת בַּדָּם, שֶׁהִיא תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַנָּחָשׁ, אֲזַי הָאֲכִילָה ושְׁתִיָּה מַמָּשׁ כְּאִלּוּ מַקְרִיב קָרְבָּן לְהַנָּחָשׁ. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם - לִשְׁלֹט הַנֶּפֶשׁ שֶׁבַּדָּם, בְּעוֹד שֶׁהַנְּשָׁמָה עֲדַיִן אֵינוֹ אֵצֶל הָאָדָם. וְלָכֵן כְּתִיב: לֹא תְנַחֲשׁוּ - לֹא תִתֵּן מָקוֹם לַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי. וּמְפֹרָשׁ שָׁם בַּזֹּהַר, שֶׁהָאוֹכֵל אוֹ שׁוֹתֶה קֹדֶם שֶׁהִתְפַּלֵּל, אַף שֶׁעֲדַיִן לֹא הֵאִיר הַיּוֹם, מַמָּשׁ כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כַּנִּזְכָּר.