קב הישר · פרק ל״ט, י׳

וּבְהַהוּא שַׁעְתָּא יַתְבִין בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וְהַמְּלִיצִים מְלַמְּדִין זְכוּת, וְהַמְקַטְרְגִים מַזְכִּירִין חוֹבָה וְטוֹעֲנִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאִם נִגְזַר לִזְכוּת - מוּטָב, וְאִם נִגְזַר, חַס וְשָׁלוֹם, לְמָוֶת - אֲזַי נֶאֱמַר עַל הַמְלַמְּדִין זְכוּת, שֶׁטָּרְחוּ וְיָצְאוּ לְהַצִּילוֹ. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל הַיַּבָּשָׁה, וְלֹא יָכְלוּ - לֹא עָלָה בְּיָדָם לְהוֹשִׁיבוֹ לַיַּבָּשָׁה שֶׁיָּקוּם מִמִּטָּתוֹ מֵחָלְיוֹ, כִּי כְּבָר נִגְזַר מִבֵּי דִּינָא רַבָּא. וְאָז שְׁלשָׁה שְׁלוּחִים מְמֻנִּים יוֹצְאִים: חַד כּוֹתֵב כָּל הַזְּכֻיּוֹת שֶׁלּוֹ וְכָל הַחֲטָאִים שֶׁלּוֹ. וְחַד דְּנָטִיל חֶשְׁבּוֹן הַיָּמִים לִפְנֵי שְׁנֵי חַיָּיו, שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַיָּמִים בַּחֶשְׁבּוֹן, וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל. וְחַד דַּהֲוֵי עִמֵּיהּ מִיּוֹם שֶׁנִּתְּנָה נִשְׁמָתוֹ בַּגּוּף בִּמְעֵי אִמּוֹ.