וְעַל אֵלּוּ הַדְּבָרִים צָרִיךְ הַבֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה לְהַחֲרִים; וְאִם לֹא יַחֲרִימוּ אוֹתוֹ בֵּין דִּין שֶׁל מַטָּה, אֲזַי הוּא מָחֳרָם בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֶרֶק לג.
קב הישר · פרק ל״ד, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.