חובת התלמידים · פרק ט׳, י׳

ומעתה זה הוא יסוד הבחירה שלך,‏ שתתעורר ותגבי׳ א״ע ותתקרב מעט לקדושה,‏ ובשעה זו של התרוממות,‏ בנפש גבוהה וטהורה תסתכל על נמיכיותיך אשר אתה קבוע בהן תמיד,‏ על העצלות,‏ על שאר המדות הרעות,‏ על מחשבותיך ועל רצונך הנמוכים שאתה חושב ורוצה,‏ ומעצמך תבוש מהם,‏ וע״ע תכעס ותרגז לאמר.‏ הוי,‏ למה אני שוכב כל היום בבור רפש,‏ ממש בבית הכסא של ילדות ושטותים,‏ מקבל אני ע״ע להיות יהודי עבד ד׳ מעתה.‏ כ׳וויל זיין א יוד,‏ רבש״ע כ׳בין אויף מיר מקבל צו זיין דיין אמת׳דיגער עבד.‏ מחשבות אף דבורים כגון אלו תכפול כמה פעמים,‏ ובעזרת ד׳ יועילו לך הרבה.‏ כי זאת חקת הנפש,‏ נכנעת היא לפני דבורים היוצאים בחזקה מן הלב.‏ גם את זולתו יכול האיש לפתות בדברי הלב והנפש וכש״כ א״ע,‏ אם רק דבוריו יוצאים ממנו בשעה שהוא מתרומם וגבוה מן עצמו.