חובת התלמידים · פרק ח׳, ו׳

זה הוא העיקר,‏ שתגרש את האל זר והיצה״ר מקרבך.‏ לא שדורשים אנו ממך שבפעם אחת תגרשהו כלו,‏ תשכים ותמצא טהור מכל שמץ וחלי,‏ זה א״א.‏ רק שעכ״פ תתחיל בעבודתך זו,‏ תתחיל אבל גם תתמסר כלך לה.‏ משל למה הדבר דומה,‏ למלך שהתגנב אויבו ובא והתקנן בארמונו,‏ והי׳ אם שר הארמון יתאמץ בכל כחו לגרש את האויב,‏ המלך לא יכעס ולא יעזבהו,‏ עוזר הוא לו עוד במלחמתו וכל חדר וכל פסיעה מן הארמון אשר ידחה האויב משם ימהר המלך לבא ולשכון בהם,‏ אבל אם יתרשל השר,‏ לא יריב ולא ילחם,‏ ואף אם ירגיש המלך שעוד משלים הוא עם האויב בסתר ואליו שומע,‏ תקוד כאש חמתו,‏ יקצוף ויחרפהו לאמור,‏ נוכל ובוגד,‏ את דירתי לאויבי מסרת ועוד עמו השלמת, ואיך תעיז עוד לרמות אותי ולאמר לי,‏ מלכי אתה ואותך אני עובד.‏ את הנמשל בטח אתה מעצמך מבין,‏ גופך ונשמתך,‏ הארמון של האין סוף הוא,‏ אשר בו ישכון,‏ אבל האל זר היצה״ר אויב המלך,‏ התגנב ובך התקנן,‏ ומה תגדל חמת מלכו של עולם בראותו שאתה שר הארמון לא לבד שנתת לאויב ולאל זר לשכון בקרבך,‏ רק עוד השלמת אתו,‏ תכנע לפניו ואליו תשמע.‏ יקצוף ויקרא לך נוכל ובוגד,‏ איך עוד תרמה אותי לאמר לי ברוך אתה ד׳‏ אלקינו.‏ לכן החל נא לנקות את מדותיך ומחשבותיך שלא תהיינה בור רפש,‏ עבוד נא בכל לבך לקדש אותן,‏ המלך את ד׳ עליהן שרק כדבורו ומצותיו תעשה,‏ תדבר אף תחשוב.