את הכלל הזה תדע, כמו שאי אפשר לעור בשתי עיניו שיראה, ולחמור שישכיל, כך אי אפשר לנער בלי עול שיזדרז וישכים, ולבחור בלא חובות לעצמו, שיחרץ וידקדק. וגם מעצמך צריך אתה כבר להבין טעם הדבר. כחי הנפש אשר במתרשל נרדמים הם, וצריכים לדוחה אשר יעורר אותם ויכריחם לעבודתם, והעול אשר עליך לגמר סכום עבודה כזה, מעורר מקיץ ודוחה אותם לעבודתם, וכיון שמתאמצים כחותיך בעבודתם, יעמיקו ויחקרו גם בעיון, מה שאין כן בלא עול וחוב של סכום עבודה, באין מעורר ודוחה נרדמה היא הנפש ולא מתאמצת, ולמודך דל בכמות ועני באיכות בלא עיון ובלא התעמקות.
חובת התלמידים · פרק ה׳, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Chovat HaTalmidim, Warsaw 1932
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך חובת התלמידים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.