חובת התלמידים · פרק ה׳, ז׳

בכל יום תביט ברשימה שלך של היום אם לא חסרת אתמול מה, ואם נאנסת וזנחת, אז אם מפני התרשלות חס ושלום זנחת, תצטער ותכף ביום השני תשלים את אשר חסרת ביום הראשון. אבל אם רק מפני שלמדת איזה ענין קשה, או העמקת ללמוד ובשביל זה זנחת, אל תצטער, אף אין אתה צריך להשלים ביום השני את מספר הדפים שחסרת ביום הראשון, כי את כל שיעור הדפים שאמרנו שתקצוב לו כמה דפים תגמר בכל יום, זהו רק בלמוד הפשוט, או במי שלא גירש עוד את ההתרפות, שצריך להקציב לו מספר דפים לכל יום לכל שעה, כדי שלא יתרשל ויאריך בעמוד אחד ללא צורך, אבל מי שלומד בעיון בלא התרפות ומאריך רק מפני שמוסיף עבודה על עבודתו וחקר אלקי בגמרא תוספות וכו', אדרבה אשרי לו ומה טוב חלקו, וזה הוא עיקר למוד התורה שזוכים להתדבק על ידה בה'. ותלמיד כזה יקצוב לו את שעוריו של הלמוד בעיון, לא במספר הדפים רק מספר של שעות, כמה שעות ילמוד בעיון, וכמה דפים או רק עמודים, שיעלו לו בשעות אלו, יעלו לו. ואל תחשוב שכיון שתעמיס עליך הרבה עבודה, תתרגל לרמות עצמך וללמוד כל דבר רק בשטחיות, כיון שתרצה להשלים את מספר הכמות של עבודתך הרבה שקבלת על עצמך, אדרבה את הכלל הזה תדע, העול של רבוי העבודה אשר תעמיס עליך, יעורר אותך לעבוד, לא עבודה רבה במספר כמות בלבד ובשטחיות, רק גם בעיון ובדיוק. תתחזק ותתאמץ וכל עצמך יתהפך לחרוץ, לעבוד עבודה קשה אף המפרכת את הגוף. ולהפך, אם לא תרגיש על עצמך אחריות ועול לגמור הרבה בכל יום, תתרפה, ואף המעט שתלמד, בלא עיון בלא שמחה אף בלא שכל יהיה.