חובת התלמידים · פרק ד׳, ב׳

העצלות היא המחלה היותר מזיקה והיותר מצוי׳ בנערים, אבל כמו כל החסרונות כן גם היא שונה בין נער לנער. יש נער שהוא עצל גמור, אוהב לישון הרבה וללכת בטל וכל עבודה עליו למשא, תרוצים שונים לו על כל דבר, כמו שאומר הפסוק אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות (משלי כ״ו י״ג) תמיד הוא צדיק בעיניו כיון שמלא תירוצים הוא, ובכל איש גדול ממנו ועובד הוא מוצא תמיד חסרונות, כדי לישר א״ע בלבו ולא יתביש ולא יתקנא בהם על שאינו עובד כעבודתם. ואף אם מתחזק לפעמים ומתאמץ לעבוד, עד מהרה ילאה, רק שבוע או שבועים מן התחלת הזמן של החורף או הקיץ לומד הוא בהתמדה ולא יותר. ואם ח״ו יש בך מדה רעה זו עקור נא אותה עד מהרה, עקור ושרש אחרי' מאוסה ובזוי׳ היא, וכרקב בעצמות את הכל היא מכלה.